א בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא עָסוּק בִּמְלַאכְתּוֹ עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּפוֹעֵל. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁקִּיֵים יַרְקוֹת שָׂדֶה בְּכֶרֶם אֲסוּרִין בֵּין לוֹ בֵּין לְאַחֵר. פּוֹעֵל שֶׁקִּיֵים יַרְקוֹת שָׂדֶה בְּכֶרֶם אָסוּר לוֹ וּמוּתָּר לְכָל אָדָם. וְקַשְׁיָא אִם אָסוּר לוֹ יְהֵא אָסוּר לְכָל אָדָם. אִם מוּתָּר לְכָל אָדָם יְהֵא מוּתָּר לוֹ. אֶלָּא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֵׁלּוֹ. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֵׁלּוֹ. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁאָסוּר לוֹ (בְּעָלֶה קָטָן אֶחָד)<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="66"></i> [בְּלִקְּטָן אַחֵר]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="67"></i> אֲבָל אִם לִיקֵּט הוּא אָסוּר בֵּין לוֹ בֵּין לְכָל אָדָם.