כתובות 112

פרק 112

א <strong><big>הלכה:</big></strong> הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ כֵּיצַד. הָיְתָה כְתוּבָּתָהּ אֶלֶף זוּז כול׳. וְעֵד אֶחָד מֵעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה.
ב וְהַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְנִפְרָעִין מֵאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. תִּיפְתָּר בִּשְׁטָר שֶׁהָרִיבִּית אוֹכֶלֶת בּוֹ. וּבֵית דִּין גּוֹבִין רִבִּית. תִּיפְתָּר שֶׁעָרַב לוֹ מִן הַגּוֹי.
ג כְּהָדָא אַלֶכְסָא. אֲמַר לוֹ רִבִּי מָנָא. אֲנָן עָבְדִין טָבוֹת סַגִיא מִינְּכוֹן. אֲנָן כָתְבִין דִּין מוּגְמָרִין. אִין אֲתָא טַבָּאוֹת. וְאִין לָא אֲנָן מַחְלִטִין נִיכְסַיָיא. אֲמַר לֵיהּ. אַף אֲנָן עָבְדִין כֵן. אֲנָן מְשַׁלְּחִין בַּתְרֵיהּ תְּלָת אִיגְרִין. אִין אֲתָא הָא טַבָּאוֹת. וְאִין לָא אֲנָן מַחְלִטִין נִיכְסַיָיא. אֲמַר לֵיהּ. הַגַּע עַצְמָךְ דַּהֲוָה בַאֲתָר רְחִיק. אֲנָן מְשַׁלְּחִין בַּתְרֵיהּ תְּלָת אִיגְרִין. חָדָא גַוְא תַּלְתִין וְחָדָא גַוְ תַּלְתִין וְחָדָא גַוְ תַּלְתִין. אִין אֲתָא הָא טַבָּאוֹת. וְאִילָא אֲנָן מַחְלִטִין נִיכְסַיָיא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. וְהוּא שֶׁעָמַד בַּדִין וּבָרַח. אֲבָל אִם לֹא עָמַד בַּדִין וּבָרַח לֵית כָּאן מַחְלִטִין אֶלָּא מַכְרִזִין.
ד אַשְׁכָּחַת אֲמַר. חָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. כְּמַה דָמַר (רִבִּי) חָנָן. לֹא תִשְׁבַּע אֶלָּא בְסוֹף. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. לֹא תִשְׁבַּע אֶלָּא בְסוֹף. כְּמָא דְאַתְּ אֲמַר. הֲלָכָה כְחָנָן. וְהָכָא הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן.
ה <strong><big>משנה:</big></strong> הוֹצִיאָה גֵט וְאֵין עִמּוֹ כְּתוּבָּתָהּ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ. כְּתוּבָּה וְאֵין עִמָּהּ גֵּט הִיא אוֹמֶרֶת אָבַד גִּיטִּי וְהוּא אוֹמֵר אָבַד שׁוֹבָרִי וְכֵן בַּעַל חוֹב שֶׁהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב וְאֵין עִמּוֹ פְּרוֹזְבּוֹל הֲרֵי אֵילּוּ לֹא יִפָּרֵעוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִן הַסַּכָּנָה וָאֵילָךְ אִשָּׁה גוֹבָה בְלֹא גֵט וּבַעַל חוֹב גּוֹבֶה שֶׁלֹּא בִפְרוֹזְבּוֹל.