כתובות 137

פרק 137

א תַּמָּן תַּנִּינָן. מְרַפְּאֵהוּ רִיפּוּי נֶפֶשׁ אֲבָל לֹא רִיפּוּי מָמוֹן. רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר. כָּאן בִּמְדִירָה מִגּוּפוֹ כָּאן בִּמְדִירָה מִנְכָסָיו. וְחָרָנָה אָמַר. כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי יְרַפְּאֶנּוּ וְכָאן בְּשֶׁאֵין לוֹ מִי יְרַפְּאֶנּוּ. אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי יְרַפְּאֶנּוּ אֲפִילוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ לֹא יְרַפְּאֶנּוּ. שֶׁלֹּא מִן הַכֹּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְרַפּאוֹת.
ב וְלֹא נִיכְסֵי הַמַּחֲזִיר הֵן שֶׁהֵן אֲסוּרִין לְבַעַל הַפָּרָה. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. כְּשֶׁהָיוּ נְכָסָיו שֶׁלָּזֶה אֲסוּרִין לָזֶה וּנְכָסָיו שֶׁלָּזֶה אֲסוּרִין לָזֶה.
ג מָאן תַּנָּא תִּפּוֹל הֲנָיָיה לְהֶקְדֵּשׁ. רִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מוֹעֲלִין בָּאֲסוּרוֹת. רִבִּי אָבוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי. נָדַר מִן הַכִּכָּר מָהוּ לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר. הָכִּיכַּר הַזֶּה הֶקְדֵּשׁ. אֲכָלוֹ בֵּין הוּא בֵין אַחֵר מָעַל. לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹ פִדְיוֹן. אִם אָמַר. הֲרֵי זֶה עָלַי. אֲכָלוֹ מָעַל בּוֹ בְטוֹבַת הֲנָאָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲחֵרִים לֹא מָעֲלוּ. לְפִיכָךְ אֵין לוֹ פִדְיוֹן. לֹא אָמַר אֶלָּא אֲכָלוֹ. הָא לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו מוּתָּר. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. כֵּינִי בָאוֹמֵר. לֹא אוֹכְלֶינּוֹ וְלֹא אַטְעַמֶּינּוֹ. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לַאֲכִילָה. עַד כְּדוֹן צְרִיכָה נָדַר מִן הַכִּכָּר מָהוּ לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו.
ד דְּתַנֵּי. מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְעָמַד אֶחָד וּפִירְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. לֹא אָמַר אֶלָּא אַחֵר. הָא הָאָב גּוֹבֶה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בֵּין אָב בֵּין אַחֵר אֵינוֹ גוֹבֶה. וְאַתְיָין אִילֵּין פְּלוּגְוָותָא כְּהַלֵּין פְּלוּגְוָותָא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ וּמְקַבֵּל גִּיטָּהּ וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ. וְחַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֵיהָ וּבְפִירְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא הָאָב. הָא אַחֵר אֵינוֹ גוֹבֶה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בֵּין אָב בֵּין אַחֵר גּוֹבֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חַגַּיי. בֵּין לִקְבוּרָה בֵין לִמְזוֹנוֹת הָאָב גּוֹבֶה אַחֵר אֵינוֹ גוֹבֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. לִקְבוּרָה בֵּין אָב בֵּין אַחֵר גּוֹבֶה. שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעַת שֶׁתְּהֵא אִשְׁתּוֹ מוּשְׁלֶכֶת לַכְּלָבִים. וּבִמְזוֹנוֹת בֵּין אָב בֵּין אַחֵר אֵינוֹ גוֹבֶה.
ה <strong><big>משנה:</big></strong> אַדְמוֹן אָמַר שִׁבְעָה. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין הַבָּנִים יוֹרְשִׁים וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ. נְכָסִים מוּעָטִים הַבָּנוֹת יִזּוֹנוֹת וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אַדְמוֹן אוֹמֵר. בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן.