כתובות 139

פרק 139

א וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יִשְׁעֲנוּ. מָאן דְּאָמַר יִשְׁעֲנוּ. וְהִשָּׁעֲנוּ עַל הָעֵץ. מָאן דְּאָמַר. יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם.
ב רַב זְעִירָא רַב חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם רַב זְעִירָה בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. שְׁנֵי דְבָרִים אָמַר חָנָן הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ. שִׁבְעָה דְבָרִים אָמַר אַדְמוֹן אֵין הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ. רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁנִינוּ אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן. הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵירוֹ כַּדֵּי שֶׁמֶן וְהוֹדָה בְקַנְקַנִּים אַדְמוֹן אוֹמֵר הוֹאִיל וְהוֹדָה בְמִקְצַת הַטַּעֲנָה יִשָּׁבֵעַ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין זוֹ הוֹדָאָה מִמִּין הַטַעֲנָה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵירוֹ כַּדֵּי שֶׁמֶן כול׳. מַתְנִיתָא בְשֶׁטְּעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִשְׂעוֹרִים. אֲבָל אִם טְעָנוֹ שְׁנֵי מִינִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר.
ה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא בְשֶׁטְּעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִשְׂעוֹרִים. אֲבָל אִם טְעָנוֹ שְׁנֵי מִינִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. וְלָמָּה תַנִּינָן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵיב. בָּא לְהוֹדִיעָךְ כֹּחַ רַבָּן גַּמְלִיאֵל עַד הֵיכָן הוּא מְחַיֵיב. רִבִּי אַבָּהוּ כְּהָדָא דְרִבִּי אִימִּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מַתְנִיתָא בְשֶׁטְּעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִשְׂעוֹרִים. אֲבָל טְעָנוֹ שְׁנֵי מִינִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָיב. רַב כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד בַּר נַשׁ אֲזַל בָּעֵי מֵידוֹן עִם חַבְרֵיהּ קוֹמֵי רַב. שָׁרֵי מִיטְעַן עִימֵּיהּ שְׂעָרִין חִטִּין כּוּסְמִין. אֲמַר לֵיהּ רַב. כָּל מַה דְאַתְּ יְכִיל מְגַלְגְּלָה עֲלוֹי גַלְגֵּל וּבְסוֹפָא הוּא מִישְׁתְּבַע לָךְ חָדָא עַל כּוּלְּהֹן. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רִבִּי יוֹחָנָן. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר. טְעָנוֹ שְׁנֵי מִינִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. וְהָא תַנִּינָן. טְעָנוֹ כֵלִים וְקַרְקָעוֹת. הוֹדָה בַכֵּלִים וְכָפַר בַּקַּרְקָעוֹת. בַּקַּרְקָעוֹת וְכָפַר בַכֵּלִים. אִם כֵּלִים בַּכֵּלִים הוּא חַיָיב כֵּלִים בַּקַּרְקָעוֹת לֹא כָל שֶׁכֵּן. מָה עֲבַד לָהּ. דּוּ פָתַר לֵיהּ לִזוֹקְקוֹ שְׁבוּעָה. וְהָתַנִּינָן. הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵירוֹ כַּדֵּי שֶׁמֶן וְהוֹדָה לוֹ בְקַנְקַנִּים. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁטְּעָנוֹ קַנְקַנִּים וְשֶׁמֶן וְהוֹדָה לוֹ בְאַחַת מֵהֶן. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִין הַטַּעֲנָה. וְאִם בְּשֶׁטְּעָנוֹ שֶׁמֶן וְהוֹדָה לוֹ בְקַנְקַנִּים. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵין הוֹדָיָיה מִן הַטַּעֲנָה. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אֲבוּנָה בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁטְּעָנוֹ קַנְקַינֵּי שֶׁמֶן הִיא מַתְנִיתָא. הָהֵין מֵילִין וְהָהֵן אָמַר רֵיקָנִין. נִיחָא קַנְקַנִּים וְלֹא שֶׁמֶן. שֶׁמֵן וְלֹא קַנְקַנִּים. רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּן מַפִּיק לִשְׁנָה מַחֲצִין דִּמְשַׁח. וְלֵית סוֹפֵיהּ מִשְׁאֲלָה. בְּהַהוּא דְּנִשְׁתַּתֵּק.
פרק קודםפרק הבא