כתובות 17

פרק 17

א <strong><big>הלכה:</big></strong> הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַלְמְנָה כול׳. נִיחָא שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה. נִתְאַלְמְנָה. מִי עוֹרֵר. הַיּוֹרְשִין.
ב וְהַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב וְרוֹב הַנִּישְּׂאוֹת בְּתוּלוֹת נִישְּׂאוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה. בְּתוּלָה נִישֵּׂאת. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא הִילְּכוּ לְמִידַּת הַדִּין וּלְמָמוֹן אַחַר הָרוֹב. תַּמָּן תַּנִּינָן. שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוֹבְּרָהּ בְּצִידָּהּ. וְכִי רוֹב הַפָּרוֹת מַפִּילוֹת. אֱמוֹר. מַחְמַת נְגִיחָה הִפִּילָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא הִילְּכוּ לְמִידַּת הַדִּין וּלְמָמוֹן אַחַר הָרוֹב. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וּבְדָבָר אֶחָד הִלְּכוּ בְּמִידַּת הַדִּין וּלְמָמוֹן אַחַר הָרוֹב. כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי אָחָא. גָּמָל שֶׁהָיָה אוֹחֵר בֵּין הַגְּמָלִים וְנִמְצָא שָׁם אֶחָד מֵהֶן מֵת. חַיָיב. אֲנִי אוֹמֵר. אוֹתוֹ שֶׁהָיָה אוֹחֵר נְשָׁכוֹ.
ג טְעָנוֹ מְנָה וְכָפַר בּוֹ וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁחַיָיב לוֹ חֲמִשִּׁים. רִבִּי חִיָיה רֹבָא אוֹמֵר. נִשְׁבַּע עַל הַשְּׁאָר. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. אֵינוֹ נִשְׁבַּע עַל הַשְּׁאָר. מִשְּׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית לָמַד רִבִּי חִיָיה רֹבָא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית. זֶה אוֹמֵר. אֲנִי מְצָאתִיהָ. וְזֶה אוֹמֵר. אֲנִי מְצָאתִיהָ. זֶה שֶׁתּוֹפֵס בְּחֶצְיָיהּ כְּמֵבִיא עֵדִים שֶׁחֶצְיָהּ שֶׁלּוֹ. וַהֲלָהּ אוֹמֵר. כּוּלָּהּ שֶׁלִּי. וְזֶה שֶׁהוּא תוֹפֵס בְּחֶצְיָיהּ כְּמֵבִיא עֵדִים שֶׁחֶצְיָהּ שֶׁלּוֹ. וַהֲלָהּ אוֹמֵר. כּוּלָּהּ שֶׁלִּי. נִשְׁבַּע שֶׁאֵין כּוּלָּהּ שֶׁלּוֹ. וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תְּקָנַת שְׁבוּעָה הִיא. שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם רוֹאֶה אֶת חֲבֵירוֹ בַשּׁוּק וְאוֹמֵר לוֹ. טַלִּית שֶׁעָלֶיךָ שֶׁלִּי הוּא. בּוֹא וְחַלֵּק עִמִּי טַלִּיתָךְ. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַב. מוֹדֶה חֲבִיבִי בִשְׁטָר. הֵיךְ עֲבִידָה. טְעָנוֹ מְנָה וְכָפַר בּוֹ וְהוֹצִיא שְׁטָר שֶׁהוּא חַיָיב לוֹ חֲמִשִּׁין. אֵין לוֹ אֶלָּא חֲמִשִּׁין. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. כֶּסֶף סִילְעִין דִּי אִינּוּן וְנִמְחֲקוּ אֵין פּוֹחֵת מִשְּׁנַיִם. מִיכָּן וָאֵילָךְ הַמַּלְוֶה אוֹמֵר. חָמֵשׁ. וְהַלֹּוֶה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. הוֹאִיל וְהוֹדֶה מִן הַטַּעֲנָה יִשְׁבַּע. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין הוֹדָאָה מִן הַטַּעֲנָה. מִפְּנֵי שֶׁאֵין הוֹדָאָה מִן הַטַּעֲנָה. וְהָא אִם הוֹדָיָיה מִן הַטַּעֲנָה חַיָיב. וָכָא לֹא כְמִי שֶׁהוֹדָיָיה מִן הַטַּעֲנָה הִיא. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא חַיָיב לָהּ מְנָה. וְהִיא כְתוֹבַעַת בְּיָדוֹ מְנָה אֶחָד וְהוּא אֵינוֹ מוֹדֶה לָהּ. הַמּוֹצִיא מַחְבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָיה.
פרק קודםפרק הבא