כתובות 29

פרק 29

א מָהוּ לְהוֹצִיא מָמוֹן מִתּוֹךְ עֵדוּתָן. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ הַכֹּל יוֹדְעִין עַד שְׂדֵה רְאוּבֵן תְּחוּם שַׁבָּת. וּבָאוּ וְאָמְרוּ. עַד כָּאן הָיִינוּ בָאִין בַּשַּׁבָּת. וְנִמְצֵאת הַשָּׂדֶה שֶׁלְּשִׁמְעוֹן. מָהוּ מֵפִיקְתָהּ מִן שִׁמְעוֹן וּמַחֲזִרָתָהּ לִרְאוּבֵן.
ב מָהוּ שֶׁיְּהוּ נֶאֱמָנִין לוֹמַר. יוֹצְאִין הָיוּ לְלַקֵּט בְּפָגֵי שְׁבִיעִית וְשָׁמַעְנוּ פְלוֹנִי מְמַלֵּל עַל פְּלוֹנִית אִשְׁתּוֹ. אִשָּׁה פְלֹנִית מְמַלֶּלֶת עַל בְּנֶיהָ.
ג רִבִּי אָחָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בָּעֵי. הוּזְּמוּ מָהוּ שֶׁיְּשַׁלְּימוּ. אוֹ יָיבֹא כַיי דְאָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֵין לוֹמְדִין דָּבָר מִדָּבָר בְּעֵדִים זוֹמְמִין. וָכָא כֵן.
ד תַּנֵּי. שֶׁאָכַלְנוּ בִקְצִיצַת פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. מָהוּ בִקְצִיצַת. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָדָם מוֹכֵר אֶת שְׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ הָיוּ קְרוֹבִין מְמַלִּין חָבִיּוֹת קְלָיוֹת וְאֶגּוֹזִים וְשׁוֹבְרִין לִפְנֵי הַתִּינּוֹקוֹת. וְהַתִּינּוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִים. נִקְצַץ פְּלוֹנִי מֵאֲחוּזָּתוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה חוֹזֶרֶת לוֹ הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ כֵן וְאוֹמְרִים. חָזַר פְּלוֹנִי לַאֲחוּזָּתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף מִי שֶׁהָיָה נוֹשֶׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ קְרוֹבָיו מְמַלִּין חָבִיּוֹת קְלָיוֹת וְאֶגּוֹזִים וְשׁוֹבְרִין לִפְנֵי הַתִּינּוֹקוֹת. וְהַתִּינּוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִים. נִקְצַץ פְּלוֹנִי מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְגָרְשָׁהּ הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ כֵן וְאוֹמְרִים. חָזַר פְּלוֹנִי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
ה אֵילּוּ נֶאֱמָנִין לְהָעִיד בְּגוֹדְלָן מַה שֶׁרָאוּ בְקוֹטְנָן כול׳. אֵין נֶאֱמָנִין אֶלָּא בְגוֹדְלָן מַה שֶׁרָאוּ בְקוֹטְנָן. הָא בְקוֹטְנָן לֹא. תַּמָּן תַּנִּינָן. נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה אוֹ קָטָן לוֹמַר. מִיכָּן יָצָא נְחִל. מְהַלֵּךְ לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹטֵל אֶת נְחִילוֹ. וָכָה הוּא אוֹמֵר כֵּן. רִבִּי אָחָא רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אֶלָּא עַל נְחִיל שֶׁלַּדְּבוֹרִים שֶׁאֵין גְּזֵילוּ דְבַר תּוֹרָה. תַּנֵּי רַב אוֹשַׁעְיָה. וּבִלְבַד בְּמַפְרִיחַ. אֲבָל בְּשׂוֹכוֹ לֹא. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא עַל אָתָרּ. הָא לְאַחַר זְמַן לֹא. אָמַר לֵיהּ. אַף אֲנָא סָבוּר כֵּן. וְתַנִּינָן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. שֶׁהֵעִידוּ בְּמַאֲמָרָן. אֲבָל יָצְאוּ וְחָזְרוּ אֲנִי אוֹמֵר. מִפְּנֵי יִרְאָה וּפִיתּוּי אָמְרוּ.
ו <strong><big>משנה:</big></strong> אֵילוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית וְהַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְעַל הַנִּדָּה יֵשׁ לָהֶן קְנָס אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִיכָּרֵת אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין.