א חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה שֶׁיִּכָּנְסוּ פִּיקַּחַת. אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר הַחֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפֶּה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. רָצָה לְקַיְימָהּ כְּתוּבָּתָהּ מְנָה. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. וְהוּא שֶׁבָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁנִּתְפַּקֵּחַ וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּפֶּה. אֲבָל אִם לֹא בָא עָלֶיהָ מִשֶּׁנּתְפַּקֵּחַ וּמִשֶּׁנִּשְׁתַּפֶּה אֲפִילוּ כְּתוּבַּת מְנָה אֵין לָהּ.