מגילה 52

פרק 52

א <strong><big>הלכה:</big></strong> אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר גַּמְדָּא. אַל תָּקוֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ. אַל תַּעֲשֵׂם קוֹצִים קוֹצִים. אָמַר רִבִּי לִֵוי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֵינוֹ בְדִין שֶׁיְּהוּ בָנַיי מִתְקַלְלִים וַאֲנֵי מִתְבָּרֵךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִטַּעַם הַזֶּה. אֶלָּא זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא פוֹתֵחַ בְּדָבָר טוֹב וְחוֹתֵם בְּדָבָר טוֹב. לִֵוי בַּר פָּאטִי שָׁאַל לְרַב חוּנָה. אִילֵּין אָרוּרַיָיה מָהוּ דִּיקְרִינוֹן חַד וִיבָרֵךְ לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן. אָמַר לֵיהּ. אֵין לָךְ טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אֶלָּא קְלָלוֹת שְׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּקְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֶה תוֹרָה. רִבִּי יוֹנָתָן סַפְרָא דְגוּפְתָּא נְחַת לְהָכָא. חֲמָא לְבַר אָבוּנָא סַפְרָא קָרֵי שִׁירַת הַבְּאֵר וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. אֲמַר לֵיהּ. וְעָבְדִין כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. וַאֲדַיִין אַתְּ לְזוֹ. כָּל הַשִּׁירוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן. אִישְׁתָּאָלַת לְרִבִּי סִימוֹן. אֲמַר לוֹן רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. אֵין לָךְ טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אֶלָּא שִׁירַת הַיָּם וַעֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת וּקְלָלוֹת [שְׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּקְלָלוֹת] שֶׁבְּמִשְׁנֶה תוֹרָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי. נִרְאִין דְּבָרִים בָּעֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. תּוֹמַנְתֵּי פְסוּקַיָּא אֲחַרַיָיא דְמִשְׁנֶה תוֹרָה טְעוּנִין בְּרָכָה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן. בְּלֹא כָךְ אֵין הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. לָכֵן צְרִיכָה. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת.
ב אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שִׁירַת הַלְוִיִּם לֹא יִפְחֲתוּ לָהּ מִשִּׁשָּׁה קְרִיאִיּוֹת. סֵימָנָהּ הזי״ו ל״ך. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. [שִׁירַת הַיָּם] וְשִׁירַת דְּבוֹרָה נִכְתָּבִים אַרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵינָה וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי אַרִיחַ. עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן וּמַלְכֵי כְנַעַן נִכְתָּבִין אַרִיחַ עַל גַּבֵּי אַרִיחַ וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי לְבֵינָה. דְּכָל בִּינְיָין דֵּכֵן לָא קָאִים. מַאי כְדוֹן. לְמִצְוָה [אוֹ] לְעִיכּוּב. אָמַר רִבִּי לְרִבִּי חֲנַנְיָה בַּר אָחוֹי דְּרַב הוֹשַׁעְיָה. נָהִיר אַתְּ כַּד דַּהֲוִינָן קַיָימִין קֳדָם חָנוּתָה דְּרַב הוֹשַׁעְיָה חָבִיבָךְ. עָבַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא וּשְׁאָלִנָן לֵיהּ וַאֲמַר בְּשֵׁם רַב. לָעִיכּוּב.