מעשרות 7

פרק 7

א הַחַיָיב בִּשְׁקֵידִים הַמָּרִים פָּטוּר בִּמְתוּקִים קְטָנִים. הַחַיָיב בַּמְּתוּקִים פָּטוּר בְּמָרִים גְּדוֹלִים. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם אָבִיו שְׁקֵידִים הַמָּרִים הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין. וּמְתוּקִין אֵינָן חַיָיבִין עַד שֶׁתִּפְרוֹשׁ קְלִיפָּתָן הַחִיצוֹנָה. הוֹרֵי רִבִּי חֲנִינָה בְצִיפּוֹרִי כְּהָדָא דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. בְּמַה הוֹרֵי. צִיפּוֹרָאֵי אָמְרֵי בְּמָרִים. רִבִּי זְעִירָא אָמַר בִּמְתוּקִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָרְדוּ לְכָאן נִתְחַיְיבוּ. עָלוּ כְּבָר נִפְטְרוּ. הוֹרֵי רִבִּי פִינְחָס כֵּיוָן שֶׁרָאָה שְלֹשָׁה שֶׁפִּירְשָׁה קְלִיפָתָן הַחִיצוֹנָה שֶׁהוּא תוֹרֵם אֶת כָּל הַקּוּפָּה. אָמַר רִבִּי מָנָא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִקּוּפָּה עַל חֲבֵירָתָהּ.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> וְאֵי זֶהוּ גוֹרְנָן לְמַעְשְׂרוֹת הַקִּישּׁוּאִין וְהַדִּילּוּעִין מִשֶּׁיְּפַקֵּיסוּ<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="114"></i> וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּס מִשֶּׁיַעֲמִיד עֲרֵימָה. אֲבַטִּיחַ מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק. וְאִם אֵינוֹ מְשַׁלֵּק מִשֶׁיַּעֲשֶׂה מוּקְצֶה. יָרָק הַנֶּאֱגַד מִשֶּׁיּוּגָד. וְאִם אֵינוֹ אוֹגֵד מִשֶּׁיְּמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי מִשֶּׁיִּלְקוֹט כָּל צוֹרְכוֹ. כַּלְכָּלָה מִשֶּׁיְחַפֶּה וְאִם אֵינוֹ מְחַפֶּה מִשֶּׁיְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי וְאִם אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הַכֶּלִי מִשֶּׁיִּלְקוֹט כָּל צוֹרְכוֹ. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמוֹלִיךְ לַשּׁוּק. אֲבָל בְּמוֹלִיךְ לְבֵיתוֹ אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ. הַפֶּרֶד וְהַצִּימּוּקִין וְהֶחָרוּבִין מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַבְּצָלִים מִשֶּׁיְּפַקֵּילוּ. וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּל מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַתְּבוּאָה מִשֶּׁיְמָרֵחַ וְאִם אֵינוֹ מְמָרֵיחַ מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵימָה. הַקִּטְנִיּוֹת מִשֶּׁיִּכְבּוֹר וְאִם אֵינוֹ כוֹבֵר עַד שֶּׁיְמָרֵחַ. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּירֵחַ נוֹטֵל מִן הַקּוּטָּעִים וּמִן הַצְּדָדִים וּמִמַּה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן וְאוֹכֵל. הַיַיִן מִשֶּׁיְּקַפֶּה אַף עַל פִּי שֶׁקִּיפָּה קוֹלֵט מִן הַגַּת הָעֶלְיוֹנָה וּמִן הַצִּינּוֹר וְשׁוֹתֶה. הַשֶׁמֶן מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה אַף עַל פִּי שֶׁיָּרַד נוֹטֵל מִן הֶעֵקֶל וּמִן הַמַּמָּל וּמִבֵּין הַפַּצִּים וְנוֹתֵן לַחֲמִיטָה וּלְתוֹךְ הַתַּמְחוּי אֲבָל לֹא יִתֵּן לְלָפַּס וְלִקְדֵירָה כְּשֶׁהֵן מְרוּתָחִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לַכֹּל הוּא נוֹתֵן חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹמֶץ וְצִיר.
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> מָאן דִּי יָרִים פֶּקְסוֹסֵיהּ מָאן דִּי יָרִים שֶׁלְקוֹקֵיהּ. הָיָה מְפַקֵּס רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְשַׁלֵּק רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן לֹא נִטְבְּלוּ עַד שֶׁיְפַקֵּס כׇּל צוֹרְכּוֹ וְיִשְלוֹק כׇּל צוֹרְכּוֹ. פִּיקֵּס וְשִׁילֵּק בִּרְשׁוּת הַהֶקְדֵּשׁ וּפְדָיוֹ אָגְדוֹ צִּינוֹק גָּדוֹל לַשָּׂדֶה. אֲבָל אִם אָגְדוֹ צִּינוֹק קָטוֹן לַשּׁוּק נִטְבָּל. רִבִּי עֶזְרָא בָּעֵי אֲדַיִין לֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַשָּׂדֶה וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אֶלָּא כֵינִי אָגְדוֹ צִּינוֹק גָּדוֹל בַּשָּׂדֶה וְהוּא עָתִיד לְאוֹגְדוֹ צִּינוֹק קָטָן לַשּׁוּק נִטְבָּל.
פרק קודםפרק הבא