א <strong><big>הלכה:</big></strong> חֲמִשָּׁה דָמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה כול׳. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרִיהוֹן אָמְרִין. אַרְבָּעָה דָמִים הֵן. אָדוֹם הוּא שֶׁהוּא לוֹקֶה וְנַעֲשֶׂה שָׁחוֹר. שְׁמוּאֵל אָמַר. שָׁחוֹר בָּא מִכּוּלָּן. מְנַיִין לַחֲמִשָּׁה דָמִים טְמֵאִין מִן הַתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְהִיא גִילְתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ. וְטָהֲרָה מִמְּקוֹר דָּמֶיהָ. דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ. וְהָא וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ מִינְּהוֹן הוּא. אֶלָּא שֶׁבָּא עָלֶיהָ בִימֵי זִיבָתָהּ וְעָשָׂה אוֹתָהּ זִיבָה. וּמְנַיִין שֶׁיֵּשׁ דָּמִים טְמֵאִין וְיֵשׁ דָּמִים טְהוֹרִין. רִבִּי חָמָא בַּר יוֹסֵף בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. כְּתִיב כִּי יִפָּלֶא מִמְּךָ דָבָר לִמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא בֵּין דָּם לְדָם. מִיכָּן שֶׁיֵּשׁ דָּמִים טְמֵאִין וְיֵשׁ דָּמִים טְהוֹרִין.