א <strong><big>הלכה:</big></strong> הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁילְיָא כול׳. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֵין סַנְדָּל אֶלָּא שֶׁרְצָמוֹ חַי וְאֵינוֹ יוֹצֵא עִם הַחַי אֶלָּא עִם הַמֵּת. הָתִיב רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. וְהָא תַנִּינָן. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁילְיָא תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵיבָה. הֲוֵי וְולָד הוּא. אָמַר רִבִּי הוּנָא. קִיַימְתָּהּ קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. תִּיפְתָּר שֶׁיָּצָא הַוְולָד דֶּרֶךְ הַדּוֹפָן וְסַנְדָּל דֶּרֶךְ הָרֶחֶם. וְולָד בְּתוֹךְ מְלֹאת. סַנְדָּל לְאַחַר מְלֹאת. וְולָד עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיְירָה. סַנְדָּל מִשֶּׁנִּתְגַּיְירָה. וְולָד. וַאֲפִילוּ תֵימַר. זֶה וְזֶה דֶּרֶךְ רֶחֶם. זֶה וְזֶה מִשֶּׁנִּתְגַּיְירָה. תִּיפְתָּר שֶׁיָּצָא הַוְולָד תְּחִילָּה וְהִפְרִישָׁה לוֹ קָרְבָּן. לֹא הִסְפִּיקָה לְהָבִיא אוֹתוֹ הַקָּרְבָּן עַד שֶׁיָּצָא סַנְדָּל וְנִדְחָה קָרְבָּן הָרִאשׁוֹן. וְנִמְצֵאת מֵבִיאָה קָרְבָּן מַחְמַת הַסַּנְדָּל.