נדרים 43

פרק 43

א <strong><big>הלכה:</big></strong> הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן כול׳. מַתְנִיתָא מָקוֹם שֶׁאֵין קוֹרִין לְקֶפַלּוֹטוֹת כְּרֵישִׁין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרִין לְקֶפַלּוֹטוֹת כְּרֵישִׁין לֹא בְדָא. לָכֵן צְרִיכָא אֲפִילוּ בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרִין לְקֶפַלּוֹטוֹת כְּרֵישִׁין. מִן הַכְּרֵשִׁין מוּתָּר בְּקֶפַלּוֹטוֹת.
ב מִן הַיָּרָק מוּתָּר בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם לְוַויי. וְתַנֵּי עֲלָהּ הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק בַּשְּׁבִיעִית אָסוּר בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה. תַּנֵּיתָהּ רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רַב חֲנִינָה בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר טַעְמָא. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יְרָקוֹת מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. עוּלְשִׁין חֲשׁוּבִין הֵן לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין בַּשְּׁבִיעִית. הָדָא דָאַתְּ אֲמַר עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יְרָקוֹת מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לְהָבִיא יְרָקוֹת מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.
ג תַּנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא בַשְּׁבִיעִית וְלֹא בַמּוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְאִם עִיבְּרוּהָ הֲרֵי זֶה מְעוּבֶּרֶת. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. עַד שֶׁלֹּא הִתִּיר רִבִּי לִיקַּח יָרָק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל מִשֶּׁהִתִּיר רִבִּי לִיקַּח יָרָק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ הִיא שְׁבִיעִית הִיא שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ.
ד הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר. וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִישָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים וגו׳. אֵין לָךְ מְבַכֵּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבַּעַל שָׁלִישָׁה וְלֹא בִיכֵּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַמִּין. וְהֵבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים. אֵימָתַי הֱבִיאוֹ. לְאַחַר הָעוֹמֶר. שֶׁנֶּאֱמַר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ. הוֹאִיל וְהָיְתָה הַשָּׁנָה צְרִיכָה לְעַבֵּר מִפְּנֵי מָה לֹא עִיבְּרָהּ אֱלִישָׁע. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שְׁנֵי רַעֲבוֹן וְהָיוּ הַכֹּל קוֹפְצִין לַגָּרְנוֹת.
ה תַּנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מְעַבְּרִין. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְחִזְקִיָּה שֶׁעִיבֵּר אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מַרְבִּית הָעָם וגו׳. רִבִּי שִמְעוֹן אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁעִבְּרוּ נִיסַן אֵינוֹ מְעוּבָּר אֶלָּא אֲדָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. חִזְקִיָּהוּ הֶעֱשִׂי לְצִיבּוּר לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁינִי. אִית תַּנָּיַי תַנֵּי. מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. אִית תַּנָּיַי תַנֵּי. אֵין מְעַבְּרִין. מָאן דְּאָמַר אֵין<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="89"></i> מְעַבְּרִין מִינָהּ כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב. וּמָאן דְּאָמַר (אֵין)<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="90"></i> מְעַבְּרִין מַה מְקַיֵים כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח. שֶׁעִיבְּרוּ אֶת נִיסַן וְאֵינוֹ מְעוּבָּר אֶלָּא אֲדָר. וְאַתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי. גֻּלְגּוֹלְתּוֹ שֶׁלְּאָרְנָן הַיְּבוּסִי מָצְאוּ תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ.