נדרים 50

פרק 50

א רִבִּי מָנָא בָעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵיחְמֵי חַבְרֵיהּ בְּפוּמָא בָּעֵי מֵימַר. בְּטִיבֵּרִיָּה חַמִּתֵיהּ.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> קוֹנָם פֵּירוֹת הָאֵילּוּ עָלַי קוֹנָם הֵן עַל פִּי אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַּרְעוֹ כָלֶה אֲפִילוּ גִידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין.
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> קוֹנָם פֵּירוֹת הָאֵילּוּ עָלַי כול׳. עַד אֵיכָן. יָיבֹא כַּיי דָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד שָׁלֹשׁ גְּרָנוֹת אֲסוּרָה וְהָרְבִיעִית מוּתֶּרֶת. וָכָא כֵן.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי קוֹנָם הֵן לְפִי קוֹנָם הֵן עַל פִּי אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶם וּבְגִידּוּלֵיהֶם. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַּרְעוֹ כָלֶה אֲפִילוּ גִידּוּלֵי גִידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין. שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וָאֲנִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וָאֲנִי מִתְכַּסֶּה עַד הַפֶּסַח. עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח מוּתָּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי מִתְכַּסֶּה.
ו <strong><big>משנה:</big></strong> שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי מִתְכַּסֶּה עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אָסוּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.
ז <strong><big>הלכה:</big></strong> מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֲנִי מִתְכַּסֶּה.
ח <strong><big>משנה:</big></strong> שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַהֲנָיָיתוֹ עַד הַפֶּסַח. אַחַר הַפֶּסַח בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ.
ט <strong><big>הלכה:</big></strong> שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי כול׳. וְאָסוּר לִיהֲנוֹת מִמֶּנָּהּ מִכְּבָר. שֶׁמָּא תֵלֵךְ אַחַר הַפֶּסַח וְנִמְצֵאת הֲנָיָיתוֹ לְמַפְרֵעַ.
י <strong><big>משנה:</big></strong> שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַהֲנָיָיתוֹ עַד הֶחָג וּמוּתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח.
יא <strong><big>הלכה:</big></strong> שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עָד הֶחָג כול׳. וְאָסוּר לִיהֲנוֹת מִמֶּנָּהּ מִכְּבָר. שֶׁמָּא תֵלֵךְ אַחַר הַפֶּסַח וְנִמְצֵאת הֲנָיָיתוֹ לְמַפְרֵעַ.
יב <strong><big>משנה:</big></strong> קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַיּוֹם אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. שָׁבָּת זוֹ אָסוּר בְּכָל הַשַּׁבָּת וְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה. חֹדֶשׁ זֶה אָסוּר בְּכָל הַחֹדֶשׁ וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁלָּבֹא. שָׁנָה זוֹ אָסוּר בְּכָל הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבוֹא. שָׁבוּעַ זֶה אָסוּר בְּכָל הַשָּׁבוּעַ וּשְׁבִיעִית שֶׁעָבְרָה. וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד שַׁבָּת אַחַת חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁנָה אַחַת אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם.