ג אָמַר רַב חִסְדָּא. הָדָא אָמְרָה. מֵת מִצְוָה מוּתָּר לְפַנּוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תִּיפְתָּר שֶׁנִּקְבַּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אוֹ שֶׁנִּקְבַּר לִשְׁאֵלָה. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא מֵת מִצְוָה הִיא. סָבַר רִבִּי זְעִירָא שֶׁאֵין מֵיתֵי מִצְוָה מְצוּיִין. נִמְצֵאתָה אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה מִינֵי קְבָרוֹת הֵן. קֶבֶר הַנִּמְצָא מְפַנִּין אוֹתוֹ. פִּינֵּהוּ מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָיָיה. קֶבֶר הַיָּדוּעַ אֵין מְפַנִּים אוֹתוֹ. פִּינֵּהוּ מְקוֹמוֹ טָהוֹר וּמוּתָּר בַּהֲנָיָיה. קֶבֶר שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הָרַבִּים מְפַנִּין אוֹתוֹ. פִּינֵּהוּ מְקוֹמוֹ טָמֵא וְאָסוּר בַּהֲנָיָיה. הוֹרָה רִבִּי אַבָּא בַּר כֹּהֵן בִּכְפַר עֲקַבְיָה. מְקוֹמוֹ מוּתָּר בַּהֲנָיָיה. מַה וּפְלִיג. כָּאן בְּשֶׁקָּדַם הוּא אֶת הָעִיר וְכָאן בְּשֶׁקְּדָמָתוֹ הָעִיר. תַּנֵּי. קֶבֶר שֶׁהֱקִיפָתוֹ הָעִיר מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת מְפַנִּין אוֹתוֹ. מִשְׁתֵּי רוּחוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְפַנִּין אוֹתוֹ. אִית תַּנֵּי. אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּנָתוּן בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשְׁיֵרַיִים. מָאן דְּאָמַר אֵין מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּנָתוּן חוּץ לְשִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁיֵרַיִים. מָאן דְּאָמַר מְפַנִּין אוֹתוֹ. בְּעָשׂוּי כְּמִין גַּם. מָאן דְּאָמַר אֵין מְפַנִּין. בְּעָשׂוּי כְּמִין הֵיא. כָּל הַקְּבָרוֹת מִתְפַּנִּין חוּץ מִקִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ ומִקִּבְרֵי הַנָּבִיא. אָמְרוּ לוֹ. וַהֲלֹא קִיבְרֵי בְּנֵי דָוִיד מִתְפַּנִּין וְקִיבְרֵי בְּנֵי חוּלְדָּה הָיוּ בִּירוּשָׁלַים וְלֹא נָגַע אָדָם בָּהֶן לְפַנּוֹתָן מֵעוֹלָם. אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲקִיבָה. מִשָּׁם רְאַיָיה. מְחִילָה הָיָה שָׁם וּמִשָּׁם הָיְתָה טוּמְאָה מְקַדֶּדֶת וְיוֹצְאָה לְנַחַל קִדְרוֹן.