סוטה 12

פרק 12

א <big>הלכה:</big> הָיְתָה מְכוּסָּה בִלְבָנִים וכו׳. מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵינָן נָאִין לָהּ. אֲבָל אִם הָיוּ נָאִין לָהּ לא בְדָא.

ב מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי. וְלָמָּה חֶבֶל מִצְרִי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לְפִי שֶׁעָשָׂת כְּמַעֲשֶׂה מִצְרַיִם. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. חֶבֶל הַמִּצְרִי מְעַכֵּב. כְּפִיפָה מִצְרִית מְעַכֶּבֶת. מִשֶּׁל מִי הֵן בָּאִין. יָיבֹא כַּיי דְּאָמַר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. אֲמַת הַמַּיִם וְחוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ וְכָל צוֹרְכֵי הָעִיר בָּאִין מִשְּׁיֵרֵי הַלִּישְׁכָּה. וְהָכָא כֵן.

ג <big>משנה:</big> בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ הִיא קִישְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לָעֲבֵירָה וְהַמָּקוֹם נִיוְולָהּ. הִיא גִילְּתָהּ אֶת עַצְמָהּ לָעֲבֵירָה הַמָּקוֹם גִּילָּה עָלֶיהָ. הַיָּרֵךְ הִתְחִילָה בָּעֲבֵירָה תְחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן. וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָלֵט.

ד <big>הלכה:</big> בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ כול׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. מַאי טַעֲמָא. בְּסַאסְּאָה. בִּסְאָה סְאָה. אֵין לִי אֶלָּא סְאָה. מְנַיִין לְרַבּוֹת תֶּרְקָב וַחֲצִי תֶּרְקָב וְקַב וַחֲצִי קַב וְרוֹבַע וְתוֹמָן וַחֲצִי תוּמָּן וְאוּכְלָא. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָל סְאוֹן סוֹאֵן בְּרַעַשׁ. רִיבָּה כָּאן סְאוֹת הַרְבֶּה. אֵין לִי אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּמִידָּה. מְנַיִין לִפְרוּטוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהֵן מִצְטָרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן מְרוּבֶּה. תַּלמוּד לוֹמַר אַחַת לְאַחַת לִמְצוֹא חֶשְׁבּוֹן. בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נִכְשַׁל בָּעֲבֵירָה שֶׁחַיָיבִין עָלָיו מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם. מֵת שׁוֹרוֹ אָבְדָה תַרְנְגוֹלָתוֹ נִשְׁבְּרָה צְלוּחִיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ. וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. דָּבָר אַחֵר. אַחַת מִתְאָרְעֶה לְאַחַת וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. וְכַמָּה הוּא מִיצּוּי חֶשְׁבּוֹן. עַד אַחַת.

ה תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּיעוֹת בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כָּךְ יֵשׁ דֵּיעוֹת בָּאֲנָשִׁים. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ. זֶה כִּשְׁאָר כָּל הָאָדָם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ מְדַבֶּרֶת עַם שְׁכֵינֶיהָ וְעִם קְרוֹבֶיהָ. אוֹ יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁפּוֹרֵחַ זְבוּב עַל גַּבֵּי כוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וְשׁוֹפְכוֹ וְאֵינוֹ טוֹעֲמוֹ. זֶה הוּא חֶלֶק רַע בָּאֲנָשִׁים שֶׁנָּתַן עֵינָיו בָּהּ לְגָרְשָׁהּ. וְיֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב שׁוֹכֵן עַל כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמֵנִיחוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא. זֶה פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה שֶׁנָּעַל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ. אָמְרִין לֵיהּ. נְהִיגִין הֲווֹן אַבְהָתָךְ עָבְדִין כֵּן. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב מֵת לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמוֹצְצוֹ וְשׁוֹתֵיהוּ. זֶה הָרָשָׁע שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִבָּהּ גַּס בָּעֲבָדֶיהָ לִיבָּהּ גַּס בְּשִׁפְחוֹתֵיהָ וְהוּא מְצֻוֶּה עָלֶיהָ לְגָרְשָׁהּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר שֶׁאֵינוֹ בֶן זוּג שֶׁלָּרִאשׁוֹן. שֶׁהוּא הוֹצִיא אֶת אִשְתּוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה וַהֲלָהּ נִכְשַׁל בָּהּ. אִם זָכָה הוּא לַשָּׁמִים הֲרֵי הוּא מְגָרְשָׁהּ. וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהִיא קוֹבְרָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן. רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה שֶׁהָאִשָּׁה הַזֹּאת הִכְנִיס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.

ו שְׁמוּאֵל אָמַר. פּוֹרְשִׁים מִן הַמְזַנָּה וְאֵין פּוֹרְשִין מִבֵּיתָהּ. וְאַתְיָיא כָּיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁזִּינְתָה הַוְולָדוֹת לַבַּעַל. מִפְּנֵי שֶׁרוֹב בְּעִילוֹת מִן הַבַּעַל.

פרק קודם פרק הבא