סוטה 87

פרק 87

א <strong><big>הלכה:</big></strong> בֶּן הָרַצְחָן.<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="164"></i> בְּרָא קְטוֹלָה.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> מִשֶׁרַבּוּ הַמְנָאֲפִים פָּסְקוּ הַמַּיִם הַמְּאָרְרִין וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי הִפְסִיקָן שֶׁנֶּאֱמַר לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וגו׳.
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> דִּכְתִיב כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יִפָּרֵדוּ. וּכְתִיב וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְקֶרֶב עַמָּהּ. בִּזְמַן שֶׁעַמָּהּ שָׁלוֹם. לֹא בִזְמַן שֶׁעַמָּהּ פְּרוּצִים. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. אֵימָתַי הָאִשָּׁה נוֹשָׂא אֶת עֲווֹנָהּ. בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ נָקִי מֵעַוֹן.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלֵם בָּטְלוּ הָאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכּוֹל בִּיכּוּרָה עִוְּתָה נַפְשִׁי.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> וְלֹא עָמַד אֶשְׁכּוֹל עַד שֶׁעָמַד רִבִּי עֲקִיבָה. וְכָל הַזּוּגּוֹת לֹא הָיוּ אֶשְׁכּוֹלוֹת. אֶלָּא אֵילּוּ שִׁימְּשׁוּ פַּרְנָסוּת. וְאֵילּוּ לֹא שִׁימְּשׁוּ פַּרְנָסוּת.
ו תַּנֵּי. כָּל הַזּוּגוֹת שֶׁעָמְדוּ מִשֶּׁמֵּת מֹשֶׁה וְעַד שֶׁעָמַד יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה וְיוֹסֵף בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלֵם אֶיפְשַׁר לִיתֵּן בָּהֶן דּוֹפִי. [מִשֶּׁמֵּת יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה וְיוֹסֵף בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלֵם]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="176"></i> עַד שֶעָמַד רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אֶיפְשַׁר לִיתֵּן בָּהֶן דּוֹפִי. אָמְרוּ עַל רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא שֶׁהָיוּ כָל מַעֲשָׂיו לְשׁוּם שָׁמַיִם אֶלָּא שֶׁגִּידֵּל בְּהֵמה דַקָּה. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ הָרוֹפְאִים אֶצְלוֹ לְבַקְּרוֹ. אָמְרוּ לוֹ. אֵין לָךְ רְפוּאָה אֶלָּא חָלָב רוֹתֵחַ. שֶׁהָיָה גוֹנֵחַ. מֶה עָשָׂה. לָקַח עֵז וּקְשָׁרָהּ לְכַרְעֵי מִיטָּתוֹ וְהָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה חָלָב רוֹתֵחַ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה גוֹנֵחַ. וּכְשֶׁבִּיקְּשׁוּ חֲכָמִים לְהִיכָּנֵס אֶצְלוֹ אָמְרוּ. הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִין לְהִיכָּנֵס וְהַלֵיסְטֵיס עִמּוֹ בַבַּיִת. וּבְשָׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר. אֵין בְּיָדִי עָוֹן אֶלָּא זֶה שֶׁעָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵירַיי. וּכְשֶׁמֵּת דִּיקְדְּקוּ חֲכָמִים עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וְלֹא מָצְאוּ בְיָדוֹ אֶלָּא עָוֹן אוֹתָהּ הָעֵז בִּלְבָד.
ז אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי. שֶׁלְּבֵית אַבָּא הָיוּ בַעֲלֵי בָתִּים בַּגָּלִיל. וְלָמָּה חָרְבוּ. שֶׁהָיוּ דָנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּאֶחָד וּמְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה. וְכָךְ הָיָה. חוֹרֵשׁ אֶחָד הָיָה לָנוּ סָמוּךְ לָעִיר וְהָיְתָה הַשָּׂדֶה בֵּינֵינוּ וּבֵינָהּ. וְהָיְתָה הַצֹּאן נִכְנֶסֶת וְיוֹצְאָה וְהַדֶּרֶךְ עָלֶיהָ.
ח <strong><big>משנה:</big></strong> יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָיַית הַמַּעֲשֵׂר. אַף הוּא בִּיטֵּל אֶת הַמְּעוֹרְרִים וְאֶת הַנּוֹקְפִים עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלֵם וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל עַל הַדְּמַיי.
ט <strong><big>הלכה:</big></strong> רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא מִשֶּׁנֶּחְשְׁדוּ לִהְיוֹת נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. הָדָא מְסַיְיעָא לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּחָדָא וּפְלִיגָא עָלֵיהּ בְּחָדָא. [פְּלִיגָה עֲלוֹי]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="185"></i> דְּתַנִּינָן תַּמָּן וּבַת כֹּהֵן לְלֵוִי לֹא תֹאכַל<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="186"></i> לֹא יֹאכְלוּ לֹא בִתְרוּמָה וְלֹא בְמַעֲשֵׂר. נִיחָא בִתְרוּמָה לֹא תֹאכֵל. בְּמַעֲשֵׂר מַה נַפְשָׁךְ כֹּהֶנֶת הִיא תֹאכֵל לְוִיָיה הִיא תֹאכֵל. רִבִּי אִילָא בְשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּמָאן דְּמַר אֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. הֲוֵי דּוּ אָמַר נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה.
פרק קודםפרק הבא