סנהדרין 13

פרק 13

א דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. רִבִּי אַבָּהוּ שָׁאַל. שׁוֹר הַנִּסְקַל כְּרִבִּי מֵאִיר מָהוּ לִיתֵּן הַכֶּסֶף בִּשְׁלֹשָׁה וְיִסָּקֵל בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שׁוֹר הַנִּסְקַל כּוּלּוֹ מָמוֹן הוּא וּגְזֵירַת הַכָּתוּב שֶׁיִּסָּקֵל.
ב אגנטוס הֵגֱמוֹן שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. אָמַר לֵיהּ. שׁוּתָף לֵיסְטֵיס כְּלֵיסְטֵיס. וּכְשֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי. לָזֶה דִחִיתָה בְקָנֶה. לָנוּ מָה אַתְּ מֵשִׁיב. אָמַר לָהֶן. כָּתוּב הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. כְּמִיתַת הַבְּעָלִים כֵּן מִיתַת הַשּׁוֹר. הִקִּישׁ מִיתַת בְּעָלִים לְמִיתַת הַשּׁוֹר. מַה מִיתַת בְּעָלִים בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. אַף מִיתַת הַשּׁוֹר בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> אֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט וְלֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא אֶת כֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. אֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. אֵין עוֹשִׂין סַנְהֶדְרָיוֹת לַשְּׁבָטִים אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר וְלֹא שָׁלשׁ אֲבָל עוֹשִׂין אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> אֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט כול׳. אִיתָא חֲמִי. שְׁנַיִם אֵין דָּנִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֵׁבֶט. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. בִּנְשִׂיא שְׁבָטִים הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר. בַּחוֹרֶשׁ שֶׁבֵּין שְׁנֵי שְׁבָטִים הִיא מַתְנִיתָא.
ה אָמַר רִבִּי זֵירָא. נֶאֱמַר כָּאן זָדוֹן וְנֶאֱמַר לְהַלָּן זָדוֹן בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא. מַה זָדוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּנְבִיא הַשֶּׁקֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף זָדוֹן שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בִּנְבִיא הַשֶּׁקֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. נֶאֱמַר כָּאן דִּיבֵּר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳. מַה דִּיבֵּר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּנְבִיא הַשֶּׁקֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף דִּיבֵּר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בִּנְבִיא הַשֶּׁקֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
ו אֵין מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כַּתְּחִילָּה. וַיַּעַל דָּוִד בִּדְבַר גָּד זֶה מֶלֶךְ וְנָבִיא. וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לוֹ אֵילּוּ אוּרִים וְתוּמִּים. לְדָוִד אָבִיהוּ זֶה סַנְהֶדְרִין. שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵינֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. הַשִּׁיר וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה. תּוֹדוֹת וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹוֹת גְּדוֹלֹוֹת וְתַהֲלוּכוֹת לַיָּמִין מֵעַל הַחוֹמָה לְשַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יוּדָן. מַה כָתוּב מְהַלְּכוֹת לֹא תַהֲלוּכוֹת. אֶלָּא בְנִיטָּלוֹת עַל יְדֵי אַחֵר.
פרק קודםפרק הבא