סנהדרין 15

פרק 15

א אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. שְׁתֵּי בִּצִּים הָיוּ שָׁם. הַתַּחְתּוֹנָה וְהָעֶלְיוֹנָה אֵין קְדושָּׁתָהּ גְּמוּרָה. הַתַּחְתּוֹנָה נִתְקַדְּשָׁה בְכוּלָּן. וְהָעֶלְיוֹנָה בַּעֲלִיָיתָן מִן הַגּוֹלָה לֹא בְמֶלֶךְ וְלֹא בְאוּרִים וְתוּמִּים. לְפִיכָךְ הַתַּחְתּוֹנָה עַם הָאָרֶץ אוֹכְלִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וַחֲבֵירִים אוֹכְלִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּין אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וְהָעֶלְיוֹנָה עַם הָאָרֶץ אוֹכְלִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּים אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וַחֲבֵירִים אוֹכְלִין שָׁם קֳדָשִׁים קַלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מִפְּנֵי מַה לֹא קִידְּשׁוּהָ. מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה תּוֹרְפַת יְרוּשָׁלַםִ שָׁם וְהָיְתָה יְכוֹלָה לִיכָּבֵשׁ מִשָּׁם.
ב וְאֵין עוֹשִׂין סַנְהֶדְרָיוֹת לַשְּׁבָטִים. תַּלְמוּד לוֹמַר לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם.
ג אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תְּלָתָא אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. אַחַת עוֹשִׂין שְׁתַּיִם אֵין עוֹשִׂין. וְחָרָנָה אָמַר. הַסְּמוּכוֹת עוֹשִׂין הַמְפוּזָרוֹת אֵין עוֹשִׂין. וְחָרָנָה אָמַר. מְפוּזָרוֹת אֵין עוֹשִׂין כָּל עִיקָּר שֶׁמָּא יָפוּצוּ גוֹיִם וְיָבוֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. שֶׁמָּא יָפוּצוּ הָאוֹיְבִים וְיָבוֹאוּ לִידֵי קָרְחָה.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד וּקְטַנָּה שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וּמְנַיִין לַגְּדוֹלָה שֶׁהִיא שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. שֶׁנֶּאֱמַר אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן הֲרֵי שִׁבְעִים וְאֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שִׁבְעִים. וּמְנַיִין לַקְּטַנָּה שֶׁהִיא שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת הֲרֵי כָאן עֶשְׂרִים. וּמְנַיִין לָעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה. שֶׁנֶּאֱמַר עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. וּמְנַיִין לְהָבִיא עוֹד שְׁלשָׁה. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעוֹת שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאָמַר הֱיֵה עִמָּהֶם לְטוֹבָה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. לֹא כְהַטָּיָי‍תְךָ לְטוֹבָה הַטָּיָי‍תְךָ לְרָעָה. הַטָּיָי‍תְךָ לְטוֹבָה עַל פִּי (עד) אֶחָד. הַטָּיָי‍תְךָ לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד הֲרֵי כָאן עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וְכַמָּה יְהֵא בָעִיר וּתְהֵא רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין מֵאָה וְעֶשְׂרִים. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מָאתַיִם וּשְׁלשִׁים כְּדֵי שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה כול׳. רִבִּי בָּא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה. מַה לָעֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. נֶאֱמַר כָּאן תּוֹךְ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן תּוֹךְ. מַה תוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יֹסֵא בֵּירִבִּי בּוּן. אִם מִתּוֹךְ אַתְּ יְלִיף לָהּ סַגִּין אִינּוּן. אֶלָּא נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר וגו׳. מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה.