סנהדרין 73

פרק 73

א מָהוּ לִקְרוֹעַ בִּזְמַן הַזֶּה. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִשֶׁרָבוּ הַגּוֹדְפַנִּים פָּסְקוּ מִלִּקְרוֹעַ. מָהוּ לִקְרוֹעַ עַל הַכִּינּוּיִין בִּזְמַן הַזֶּה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּאִיסְרָטָא. פָּגַע בֵּיהּ חַד כּוּתַיי וַהֲוָה מְגַדֵּף וְהוּא קָרַע מְגַדֵּף וְהוּא קָרַע. נְחַת לֵיהּ מִן חַמְרָא וִיהַב לֵיהּ מַרְתּוּקָא גַו לִיבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בַּר כּוּתַיי. אִית לְאִימָּךְ מָאנִין מְסַפְּקָא לִי. מִילְּתֵיהּ הָדָא אָמְרָה שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַכִּינּוּיִין וְשֶׁקּוֹרְעִין בַּזְּמַן הַזֶּה.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אֶחָד הָעוֹבֵד וְאֶחָד הַזּוֹבֵחַ וְאֶחָד הַמְקַטֵּר וְאֶחָד הַמְנַסֵּךְ וְאֶחָד הַמִּשְׁתַּחֲוֶה וְהַמְקַבְּלוֹ עָלָיו לֶאֱלוֹהַּ וְהָאוֹמֵר לוֹ אֵלִי אַתָּה. אֲבָל הַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק וְהַמְכַבֵּד וְהַמַּרְבִּיץ הַמַּרְחִיץ הַסָּךְ הַמַּלְבִּישׁ וְהַמַּנְעִיל עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הַנּוֹדֵר בִּשְׁמוֹ וְהַמְקַיֵּם בִּשְׁמוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ. הַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ:
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כול׳. אַזְהָרָה לָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. לֹא תָעָבְדֵם. כָּרֵת מְנַיִין. אֶתִ ה׳ הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה. וְלֹא מְגַדְּף כָּתוּב. כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֶירוֹ. גִּידַּפְתָּה אֶת כָּל הַקְּעָרָה וְלֹא שִׁיַירְתָּה בָהּ כְּלוּם. מָשָׁל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָעְזָר אוֹמֵר. לִשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וּקְעָרָה שֶׁלְגְּרִיסִין בֵּינֵיהוֹן. פָּשַׁט אֶחָד אַת יָדָו וְגִידֵּף אֶת כָּל הַקְּעָרָה וְלֹא שִׁיֵיר בָהּ כְּלוּם. כָּךְ הַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אֵינוֹ מְשַׁיֵיר לְאַחֲרָיו מִצְוָה. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְהוֹצֵאתָ הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ וגו׳ עַד וּסְקַלְתֶּם אוֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ.
ד לֹא תָעָבְדֵם. הָיִיתִי אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּעֲבוֹד כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם. הִשְׁתַּחֲוָיָה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת. לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ. אֶלָּא מַה הִשְׁתַּחֲוָיָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֶׂה יָחִיד וְחַיָיבִין עָלֶיהָ בִפְנֵי עַצְמָהּ. אַף אֲנִי אַרְבֶּה כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַיָיבִין עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָעְזָר אָמַר. זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר וְנִיסַּךְ בְּהֶעֱלֶם אֶחָד אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. מוֹדֶה שֶׁאִם עָבְדָהּ בַּעֲבוֹדָתָהּ בַּעֲבוֹדַת הָגָּבוֹהַּ בַּעֲבוֹדַת הִשְׁתַּחֲוָיָה שֶׁהוּא חַיָיב עַל כַּל אַחַת וְאַחַת. כְּדָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִים. אָמְרוּ לֵיהּ. מַטִּי תָּנָהּ לַקָּדָשִׁים.