עירובין 100

פרק 100

א <strong><big>הלכה:</big></strong> כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּתְּחוּמִין כול׳. וְלֹא תַנִּיתָהּ. מְזַכּוּן. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן מְזַכּוּן. שְׁמוּאֵל אָמַר. תַּמָּן תַּנִּינָן. מְזַכּוּן. צָרִיךְ לְזַכּוֹת. בְּרַם הָכָא דְלָא תַּנִּינָן. מְזַכּוּן. אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. קוּלֵּי חוֹמְרִין בַּדָּבָר. מָה אִינּוּן תַּמָּן שֶׁעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת מִדִּבְרֵיהֶן אַתְּ אוֹמֵר. מְזַכִּין. עֵירוּבֵי תְחוּמִין מִדְּבַר תּוֹרָה לֹא כָל שֶׁכֵּן. אַתְיָיא דְרַב כְּרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל הָרְשׁוּיוֹת כְּאַחַת.