עירובין 107

פרק 107

א <strong><big>הלכה:</big></strong> פיס׳. רִבִּי זְעִירָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה מְשׁוּקַעַת בַּמַּיִם כִּמְלוֹא הַדְּלִי. וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. אָמַר רַב הוּנָא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לַכְּצוֹצְרָה.
ב תַּנֵּי. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר. כְּצוֹצְרָה שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַיָּם פּוֹחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וֹמְשַׁלְשֵׁל וּמְמַלֵּא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בַּנֶּקֶב אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהוּ מְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. תַּמָּן אָמְרֵי. אֲפִילוּ אֵין מְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה נַעֲשִׂית כִּמְשַׁמֶּרֶת חַד. רִבִּי אִידִי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה. מוּתָּר לְמַלּוֹת וְאָסוּר לִשְׁפּוֹךְ. אָמַר לֵיהּ. כַּד נִמְנֶה חֲכָמִים נִמְנֶה לָךְ עִמְּהוֹן. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִגְהַר הֲוָה עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. מִי לֹא אָמַר לֵיהּ. מוּתָּר לְמַלּוֹת. שֶׁמְּמַלֵּא מִמְּחִיצָתוֹ. וְאָסוּר לִשְׁפּוֹךְ. שֶׁשּׁוֹפֵךְ חוּץ לִמְחִיצָתוֹ.