עירובין 120

פרק 120

א מִשֶּׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב. לָמָּה. שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה הַכְּתָב. וְאַתְיָיא כְדָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. סֵפֶר שֶׁאֵין עָלָיו מַפָּה הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה הַכְּתָב.
ב רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵינוֹ מְסוּלָּק מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מְלֹא הַחוּט גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֲוִיר עֲשָׂרָה. וָכָא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן רִבִּי יוּדָה אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא סוֹף דָּבָר סֵפֶר אֶלָּא אֲפִילוּ פַסְוקִיָא אָמַר.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> זִיז שֶׁלִּפְנֵי הַחַלּוֹן נוֹתְנִין עָלָיו וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> לֹא אָמַר אֶלָּא אַחַת אֲבָל שְׁתַּיִם אָסוּר. שֶׁאֵין שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. בְּשֶׁאֵין בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲבָל יֵשׁ בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה הָדָא דָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זִיזִין וּכְתָלִין שֶׁגְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּלְכָאן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף.
ה <strong><big>משנה:</big></strong> עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן לֹא יָרוֹק. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מִי שֶׁנִּתְלַשׁ רוּקּוֹ מִפִּיו לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַד שֶׁיָרוֹק:
פרק קודםפרק הבא