פאה 41

פרק 41

א <strong><big>הלכה:</big></strong> תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר קוֹנְסִין בּוֹ וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ אֶת הַתָּלוּשׁ וְאֶת הַמְּחוּבָּר. עַד כְּדוֹן מֵזִיד אֲפִילוּ שׁוֹגֵג וַאֲפִילוּ כְּרִיכוֹת.
ב רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָּקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָיָא אָדָם זוֹכֶה בִּמְצִיאָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="29"></i> מַה טַעַם וְהִנֵּה בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה׳ זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחוֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרוֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
ג רִבִּי יוֹנָה אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא בְּעִי מַה נָן קַיָימִין אִם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עָשִׁיר הוּא. אִם בְּחוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְיֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְקִיַימְּנוּהָ בְּמַקְדִּישׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
ד אָמַר רִבִּי אָבִין מַהוּ בְעֳנְיִי שֶׁאֵין עֲשִׁירוּת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר בְּעוֹנְיִי בְּעִינּוּי שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמַקְדִּישׁ סְעוּדָתוֹ לַשָּׁמַיִם.