פאה 73

פרק 73

א <strong><big>הלכה:</big></strong> חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דֵּינַר וַהֲוָה רִבִּי יְלֵיף זְכִי עִימֵּיהּ חָדָא לִתְלַת שְׁנֵי מַעֲשֵׂר מִסְכֵּינִין. עַבְדּוּן בֵּיהּ תַּלְמִידוֹי עֵינָא בִישָׁא וּמָלוּן לֵיהּ. אֲתַא בְּעָא מַזְכֵּי עִימֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ רִבִּי אִית לִי שֵׁיעוּרָא. אָמַר זֶה מַכַּת פְּרוּשִׁים נָגְעוּ בוֹ. רְמַז לְתַלְמִידוֹי וְאַעֲלוּנֵיהּ לְקַפֵּילִין וְחַסְרוּנֵיהּ חַד קִרַט וּזְכָה עִימֵּיהּ הֵיךְ מַה דַהֲוָה יְלִיף.
ב מִשְפַּחַת אנטבילא הָיְתָה בִּירוּשָׁלִַם וְהָיְיתָה מִתְיַיחֶסֶת שֶׁל אָרְנָן הַיְּבוּסִי. פַּעַם אַחַת פָּסְקוּ לָהֶן חֲכָמִים שֵׁשׁ מֵאוֹת כִּיכְּרֵי זָהָב שֶׁלֹּא לְהוֹצִיאָן חוּץ לִירוּשְׁלִַם דַּהֲווֹן דָּרְשִׁין בִּשְׁעָרֶיךָ בִּשְׁעָרֶיךָ לְרַבּוֹת יְרוּשָׁלִַם.
ג וְהָתַנִּי מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶּן טוֹבִים סוּס אֶחָד לְהִתְעַמֵּל בּוֹ וְעֶבֶד לְשַׁמְּשׁוֹ. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאַנְשֵׁי הַגָּלִיל שֶׁהָיוּ מַעֲלִין לְזָקֵן אֶחָד לִיטְרָא בָּשָׂר פִּי<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="121"></i> צִפּוֹרִין בְּכָל יוֹם. וְאֵיפְשָׁר כֵּן אֶלָּא דְלֹא הֲוָה אֲכַל עִם חוֹרָנִין.
ד תַּנִּי מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זָהָב נוֹתְנִין לוֹ כְלֵי כֶסֶף. כְּלֵי כֶסֶף נוֹתְנִין לוֹ כְלֵי נְחוֹשֶׁת כְּלֵי נְחוֹשֶׁת נוֹתְנִין לוֹ כְלֵי זְכוּכִית. אָמַר רִבִּי מָנָא כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זְכוּכִית בְּגוּפֵיהֶן. וְהָתַנִּי הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי מִילַת נוֹתְנִין לוֹ כְלֵי מִילַת. כַּאן בְּגוּפוֹ וְכַאן בִּשְׁאֶינוֹ גוּפוֹ.
ה חַד מִן אִילֵּין דִּנְשִׂייוּתָא אִיתְנְחָת מִן נִיכְסוֹי וַהֲווֹן זָכִין לֵיהּ בְּמָאן דִּחְסָף וְהוּא אֲכַל וּמוֹתִיב. אָמַר לֵיהּ אַסְיָא עִיקָּר תַּבְשִׁילָה לָא מִן גַּוְא לָפַּסָּא הוּא אֲכִיל מִן לָפַצָּא.
ו עַד כְּדוֹן בְּבַעַל חוֹב שֶׁהוּא דוֹחֵק אֲפִילוּ בְּבַעַל חוֹב שֶׁאֵינוֹ דוֹחֵק. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא הָיוּ מְמוּשְׁכָּנִין לִכְתוּבַת אִשְתּוֹ אוֹ לְבַעַל חוֹבוֹ. וְדָא אִשָּׁה לֹא כְּבַעַל חוֹב שֶׁאֵינוֹ דוֹחֵק הוּא אֵין מְחַיְיבִין אוֹתוֹ לִמְכּוֹר.
ז אָמַר רִבִּי חֲנִינָא צָרִיךְ אָדָם שֶׁיְּהוּ לוֹ שְׁנֵי עֲטִיפִין אֶחָד לְחוֹל וְאֶחָד לְשַׁבָּת. מַה טַעְמָא וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ וְכִי עֲרוּמָּה הָיְתָה אֶלָּא אֵלּוּ בִגְדֵּי שַׁבָּתָהּ. כַּד דְּרָשָׁהּ רִבִּי שִׂמְלַאי בְּצִיבּוּרָא בָּכוּן חֲבֵרָיָיא לְקוֹבְלֵיהּ אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי כַּעֲטִיפָתֵינוּ בְּחוֹל כֵּן עֲטִיפָתֵינוּ בְּשַׁבָּת. אָמַר לוֹן אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אַתֶּם לְשַׁנּוֹת מִן הָדָא וְרָחַצְתְּ וְסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ עָלַיִךְ וְיָרַדְתְּ הַגּוֹרֶן. וְיָרַדְתִּי כְּתִיב אָמַר לָהּ זְכוּתִי תֵּרֵד עִמָּךְ. וְעַרְטִילָא הֲוָות אֶלָּא אָמְרָה לָהּ לְבוֹשׁ מָאנֵךְ דְּשׁוּבְתָּא.
ח <strong><big>משנה:</big></strong> מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז וְהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶן הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִיטּוֹל וְנוֹטֵל אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶצָּרִיךְ לַבִּרְיוֹת. וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִיטּוֹל וְאֵינוֹ נוֹטֵל אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶיְּפָרְנֵס לַאֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מִבְטָחוֹ. וְכֵן דַּיָין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתוֹ. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא חִיגֵּר וְלֹא סוֹמָא וְלֹא פִיסֵּחַ וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּהְיֶה כְּאֶחָד מֵהֶם שֶׁנֶּאֱמַר צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדוֹף וְכָל דַּיָין שֶׁלּוֹקֵחַ שׁוֹחַד וּמַטֶּה אֶת הַדִּין אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְּהוּ עֵינֵיו כֵּהוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וְשׁוֹחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשּׁוֹחַד יְעַוֵּר עֵינֵי פִּקְחִים<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="134"></i> וגו׳.
ט <strong><big>הלכה:</big></strong> הָדָא אָמְרָה חַמְשִׁין עָבְדִּין טָבִין מִן מָאתַיִם דְּלָא עָבְדִּין.
י הַמְּסַמֵּא אֶת עֵינוֹ וְהַמְּנַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו וְהַמְּצַבֵּא אֶת כְּרֵיסוֹ אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיְּהִי לוֹ כֵּן.
יא שְׁמוּאֵל עֲרַק מִן אָבוֹי אֲזַל וְקָם לֵיהּ בֵּין תְּרֵין צְרִיפִין דְּמִיסְכֵּינִין שְׁמַע קָלְהוֹן אָמְרִין בְּהָדֵין אַרְגֶּנְטִין<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="141"></i> אֲנָן אָכְלִין יוֹמָא דֵין בְּאַרְגֶּנְטוֹרִין דֲּהָבָא בְּאַרְגֶּנְטוֹרִין כַּסְפָּא. עֲאַל וַאֲמַר קוֹמֵי אָבוֹי. אֲמַר לֵיהּ צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶם.
יב דֵּלֹּמָא רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָלוּן מִיסְחֵי בְּהָדֵין דֵּימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָּא פְּגַע בּוֹן חַד מִסְכֵּן אֲמַר לוֹן זָכִין בִּי אָמְרוּ לֵיהּ מִי חָזְרוּן מִי חָזְרוּן. אַשְׁכְּחוּנֵיהּ מִית. אָמְרוּ הוֹאִיל וְלָא זְכִינָן בֵּיהּ [בְּחַיּוֹי] נִיטְפַּל בֵּיהּ בְּמִיתוּתֵיהּ. כִּי מִיטְפְּלוּן בֵּיהּ אַשְׁכְּחוּן כִּיס דֵּינַרָיָא תְּלוּ בֵיהּ. אָמְרוּ הָדָא דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר רִבִּי לָעְזָר צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶן שֶׁאִילּוּלֵא הָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶן הָיָה אֶחָד מֵהֶן תּוֹבֵעַ צְדָקָה מִן הָאָדָם וְלֹא נוֹתֵן לֹו מִיַּד הָיָה נֶעֱנַשׁ.