פסחים 112

פרק 112

א רִבִּי אִימִּי בָעֵי. הוֹצִיא מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה כִּשְׁנִי זֵתִים חַיָיב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת וּמִשּׁוּם לֹא תוֹצִיא חוּצָה. נִמְנוּ עַל הַפֶּסַח. הוֹצִיא אֶחָד כְּזַיִת חַיָיב. שְׁנַיִם שְׁלֹשְׁה פְטוּרִין. מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָתָן רְאוּיִין לְהִימָּשֵׁךְ אֶצְלָן. אֶלְּא שֶׁהֵן עוֹבְרִין בָּעֲשֵׂה. וּכְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילוּ בָעֲשֵׂה אֵינָן עוֹבְרִין. דְּתַנֵּי. עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אוֹתוֹ בָּהֶם. מְלַמֵּד שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכַל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. יָכוֹל אַף אוֹכְלָיו יְהוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל. הָא כֵיצַד. פֶּסַח נֶאֱכַל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. וְאֵין אוֹכְלָיו אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. [רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַף אוֹכְלָיו אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת.] מַה מְקַיֵים רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל. שֶׁלֹּא תְהֵא חֲבוּרָה מִקְצָתָהּ אוֹכֶלֶת בִּפְנִים וּמִקְצָתָהּ אוֹכֶלֶת בַּחוּץ. יָחִיד שֶׁהוֹצִיא כְזַיִת חוּץ לַחֲבוּרָה. מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָתוּ רְאוּיִים לִימָּשֵׁךְ אֶצְלוֹ. נִפְטָר מִלֹּא תַעֲשֵׂה. רִבִּי חֵיָיה בַּר בָּא בָעֵי. לָמָּה לִי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ כְּרַבָּנִן. מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָתָן רְאוּיִין לִימָּשֵׁךְ אֶצְלָן נִפְטְרוּ מִלֹּא תַעֲשֵׂה. אֲפִילוּ בַעֲשֵׂה לֹא יְהוּ.
ב שַׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת וְהוּא בְצַד הַתַּנּוּר. אִם הָיָה פִיקֵּחַ מְמַלֵּא אֶת כְּרֵיסוֹ מִמֶּנּוּ. אִם רָצוּ לַחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד. בָאִין וְאוֹכְלִין עִמּוֹ בְצַד הַתַּנּוּר. וְאִם לָאו. נוֹתְנִין לוֹ חֶלְקוֹ וְאוֹכֵל בִּמְקוֹמוֹ. תַּמָּן אָמְרִין. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. וְלָא שְׁמִיעִין דַּאֲמַר רִבִּי הִילָא רִבִּי אִיסִּי רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הַכֹּל מוֹדִין בַּתְּחִילָּה שֶׁהֵן חוֹלְקִין. בַּסּוֹף שֶׁאֵינָן חוֹלְקִין. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין וּפָקְעָה עֲלֵיהֶן הַקּוֹרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עוֹקְרִין הֵן חֶלְקָן וְאוֹכְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר. וְרַבָּנִן אָמְרִין. אֵינָן עוֹקְרִין אֶת חֶלְקָן וְאוֹכְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר.