פסחים 128

פרק 128

א <strong><big>הלכה:</big></strong> רִבִּי סִימוֹן אָמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי חִיָיה רַבְּה וּבַר קַפָּרָא. חַד אָמַר. כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא וְיֹאכַל. וְחוֹרָנָה אָמַר. כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא וְיִזְרוֹק. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא וְיֹאכַל. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בְתוֹךְ אַלְפַּיִים לִתְחוּם עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁיכָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וְתַנֵּיי תַּמָּן. הָיָה נָתוּן מִן הַמּוֹדִיעִית וְלִפְנִים וְרַגְלָיו רָעוֹת. יָכוֹל יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר וְחָדַל. יָצָא זֶה שֶׁלֹּא חָדָל. הָיָה נָתוּן מִן הַמּוֹדִיעִית וְלַחוּץ וְהַסּוּס בְּיָדוֹ. יָכוֹל יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה. יָצָא זֶה שֶׁהָיָה בַדֶּרֶךְ. הָיָה נָתוּן מִן הַמּוֹדִיעִית וְלִפְנִים קוֹדֶם לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. יָצָא לוֹ קוֹדֶם לְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. יָכוֹל יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר וְחָדַל לַעֲשׂוֹת. הֶחָדֵל בִּשְׁעַת עֲשִׂיָיה חַיָיב. שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲשִׂיָיה פָטוּר.
ב רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. שָׁם שָׁם. חַד אָמַר חוץ לַעֲשִׂיָיתוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוּץ לִמְחִיצָתוֹ.
ג חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה. יָצָא זֶה שֶׁהָיָה בַדֶּרֶךְ. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּשֶׁהוּא מַזְהִיר הוּא מַזְכִּיר רְחוֹקָה. כְּשֶׁהוּא עוֹנֵשׁ אֵינוֹ מַזְכִּיר רְחוֹקָה. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. בְּשָׁעָה שֶׁהַכְּתָב רָבָה עַל הַנְּקוּדָה. אַתְּ דּוֹרֵשׁ אֶת הַכְּתָב וּמְסַלֵּק אֶת הַנְּקוּדָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהַנְּקוּדָה רָבָה עַל הַכְּתָב. אַתְּ דּוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקוּדָה וּמְסַלֵּק אֶת הַכְּתָב. אָמַר רִבִּי. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא נְקוּדָה אַחַת מִלְּמַעֲלָן אַתְּ דּוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקוּדָה וּמְסַלֵּק אֶת הַכְּתָב. הֵ״א שֶׁבִּרְחוֹקָה נָקוּד. אִישׁ רָחוֹק. וְאֵין דֶּרֶךְ רְחוֹקָה.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> מַה בֵּין פֶּסַח הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי. הָרִאשׁוֹן אָסוּר בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא. וְהַשֵּׁנִי מַצָּה וְחָמֵץ עִמּוֹ בַבָּיִת. הָרִאשׁוֹן טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ. זֶה וָזֶה טָעוּנִין הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּתָן. וְנֶאֶכָלִין צָלִי עַל מַצָּה וּמְרוֹרִים וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת:
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> כָּתוּב לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בּוֹקֶר. אִם לֶאֱכוֹל. זֶה מִצְוַת עֶשֵׂה שֶׁבּוֹ. וְעֶצֶם לֹא תִּשְׁבְּרוּ בוֹ זֶה מִצְוַת לֹא תַעֶשֶׂה שֶׁבּוֹ. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר. כְּכָל חוּקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה לְבִיעוּר חָמֵץ וְלַאֲכִילַת מַצָּה כָּל שִׁבְעָה. תַּלְמוּד לוֹמַר עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ. אֵין לָךְ דָּבָר חוּץ מִגּוּפוֹ מְעַכְּבוֹ אֶלָּא מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בִּלְבַד. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כְּלָל וּפְרָט הַכֹּל בִּכְלָל. יָכוֹל יְהוּ כָל הַדְּבָרִים מְעַכְּבִין אוֹתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ. אֵין לָךְ דָּבָר חוּץ מִגּוּפוֹ מְעַכְּבוֹ אֶלָּא מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בִּלְבַד.