פסחים 131

פרק 131

א <strong><big>הלכה:</big></strong> רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. אָף בִּתְמוּרַת אָשָׁם כֵּן. תְּמוּרַת אָשָׁם קְרֵיבָה וּתְמוּרַת אָשָׁם אֵינָהּ קְרֵיבָה. אָמַר רִבִּי יּוֹסֵה. פֶּסַח שֶׁהִקְרִיבָהּ [בְּשַׁחֲרִית] אֵינָהּ פֶּסַח. עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבָהּ בְּשַׁחֲרִית עוֹלָה הִיא.
ב הֵמִיר בּוֹ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה שְׁלָמִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצחָק אָמַר. אֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה שְׁלָמִים. חֵיילֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצחָק מִן הָדָא. לְאַחַר הַפֶּסַח יָבִיא שְׁלָמִים. וְכֵן תְּמוּרָתוֹ. אִין תֵּימַר. הֵמִיר בּוֹ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּתְמוּרָתוֹ קְרֵיבָה שְׁלָמִים. וִיתִיבִינֵיהּ. לֹא מוטָּב לְלַמֵּד תְּמוּרַת פֶּסַח מִפֶּסַח וְלֹא לְלַמֵּד תְּמוּרַת שְׁלָמִים מִפֶּסַח.
ג רִבִּי הִילָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. מֵתוּ בְעָלִים בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים. וְלָמָּה לֹא אָמַר. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. כָּל שֶׁנִּרְאֶה לִיקָּרֵב בְּפֶסַח אֵין גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים.
ד תַּמָּן תַּנִּינָן. וְולַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ וְשֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ וְשֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם.
ה וְולַד חַטָּאת דְּאִתְפַּלְּגוֹן. צִיבּוּר שֶׁהִפְרִישׁ נְקֵבָה. וְכֵן נָשִׂיא שֶׁהִפְרִישׂ שְׂעִירָה. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. לֹא קָדְשָׁה וּוְלָדָהּ קָרֵב. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. קָדְשָׁה וּוְלָדָהּ מֵת. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מִן הָדָא. אֵין אַתְּ יָכוֹל לוֹמַר. וְולַד חַטָּאת בְּצִיבּוּר. שֶׁאֵין הַצִּיבּוּר מֵבִיאִין נְקֵבָה. לֹא אָמַר אֶלָּא. אֵין אַתְּ יָכוֹל. הָא אִם הִקְדִּישָׁהּ קָדְשָׁה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. יְאוּת אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. וְלֹא רִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. נְקֵיבָה לְעוֹלָה לֹא קָדְשָׁה אֶלָּא הֶקְדֵּשׁ דָּמִים.
פרק קודםפרק הבא