פסחים 139

פרק 139

א <strong><big>הלכה:</big></strong> חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. צָרִיךְ לְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת שְׁנֵי פְעָמִים. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵינוֹ צָרִיךְ לְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת שְׁנֵי פְעָמִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִם לֹא טִבֵּל פַּעַם רִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לְטַבֵּל פַּעַם שְׁנִיָיה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אַחַת. וְהַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים. סְבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל הָדָא דְבַר קַפָּרָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל בַּר קַפָּרָא. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עִם הַפַּת. וְכָאן אָנוּ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. יוֹצְאִין בַּמַּצָּה בֵּין שֶׁכִּיוֵון. בֵּין שֶׁלֹּא כִיוֵון. וְהָכָא מִכֵּיוָן שֶׁהֵיסַב. חֲזָקָה כִּיוֵּין. מְתִיב רִבִּי יִרְמְיָה קוֹמֵי רִבּי זְעוּרָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרוֹסֶת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרוֹסֶת מִצְוָה. חֲזָרָת מִצְוָה. אָמַר לֵיהּ. שֶׁכֵּן רַב מְטַבֵּל בַּתַּורְדִּין.
ב תַּגָּרֵי יְרוּשָׁלֵם הָיוּ אוֹמְרִים. בּוֹאוּ וּטְלוּ לָכֶם תַּבְלֵי מִצְוָה. בְּנֵי בֵייתֵיהּ דְּאִיסִּי בְשֵׁם אִיסִּי. וְלָמְּה נִקְרֵא שְׁמָהּ (דּוּכָה. דּוּ הָכָא עִימָּן) [רוֹבָה. שֶׁהִיא רַבָּה עִמּוֹ]. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי אָמַר. צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא עַבַה. מִילְּתֵיהּ אָמְרָה. זֵיכֶר לַטִּיט. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא רַכָּה. מִילְּתֵיהּ אָמַר. זֵיכֶר לַדָּם.
ג תַּנֵּי וּבִגְבוּלִין צְרִיכִין שְׁנֵי תַבְשִׁילִין אֶחָד זֵיכֶר לַפֶּסַח וְאֶחָד זֵיכֶר לַחֲגִיגָה.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> מָזְגוּ לֹו כוֹס שֵׁנִי וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל. אִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן לִשְׁאוֹל אָבִיו מְלַמְּדוֹ מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אַחַת וְהַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כּוּלּוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי שָׁלוּק וּמְבוּשָּׁל וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כּוּלּוֹ צָלִי. וּלְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל בֵּן אָבִיו מְלַמְּדוֹ. מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵים בִּשְׁבָח וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים אֵילּוּ בַפֶּסַח לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹרִים. פֶּסַח עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם. מַצָּה עַל שֵׁם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם. מָרוֹר עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָיב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה׳ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָיבִין לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְנַצֵּחַ לְגַדֵּל לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵילּוּ וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ: