פסחים 141

פרק 141

א בִּיהוּדָה נָהֲגוּ כְרִבִּי עֲקִיבָה. וּבַגָּלִיל נָהֲגוּ כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. עָבַר וְעָשָׂה בִיהוּדָה כְגָלִיל וּבְגָלִיל כִיהוּדָה. יָצָא. הֲרֵי פּוּרִים. אֵילּוּ קוֹרְאִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵילּוּ קוֹרְאִין בָּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> מָזְגוּ לוֹ כוֹס שְׁלִישִׁי מְבָרֵךְ עַל מְזוֹנוֹ. רְבִיעִ גוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר. בֵּין הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יִשְׁתֶּה. בֵּין שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי לֹא יִשְׁתֶּה: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> כְּתִיב בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרְכוּ ה׳. הִתְנַדְּבוּ רָאשֵׁי עָם. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָכֶם נִיסִּים יְהוּא אוֹמְרִין שִׁירָה. הְתִיבוֹן. הֲרֵי גְאולַּת מִצְרַיִם. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁהִיא תְחִילַּת גְּאוּלָּתָן. הֲרֲי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁהָיוּ בְחוּץ לָאָרֶץ. וְאִית דְּבָעֵי מִימַר. מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר מִשּׂוֹנְאֵיהֶם נִגְאֲלוּ. לֹא נִגְאֲלוּ מִן הַמַּלְכוּת.
ד לָמָּה. בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר. כְּבָר מְשׁוּכָּר הוּא. מַה בֵין יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַמָּזוֹן מַה בֵין יַיִן שֶׁלָּאַחַר הַמָּזוֹן. יַיִן שֶׁלָּאַחַר הַמָּזוֹן מְשַׁכֵּר. שֶׁבְּתוֹךְ הַמָּזוֹן אֵינוֹ מְשַׁכֵּר.
ה רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי אִינַיְינִי בַּר סִיסַיי. מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִינֵי מְתִיקָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. כְּגוֹן עַרְדִּילֵי וְגוֹזָלַיָּא דַחֲנַנְיָה בַּר שִׁילַת.
ו <strong><big>משנה:</big></strong> יָשְׁנוּ מִקְצָתָן יֹאכֵלוּ. כּוּלָּם לֹא יֹאכֵלוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם נִתְנַמְנְמוּ יֹאכֵלוּ. נִרְדְּמוּ לֹא יֹאכֵלוּ: הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם. הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדָיִם. בֵּירַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח פָּטַר אֶת שֶׁל זֶבַח. בֵּרַךְ אֶת שֶׁל זֶבַח לֹא פָטַר אֶת שֶׁל פֶּסַח דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא זוֹ פוֹטֶרֶת זוֹ וְלֹא זוֹ פוֹטֶרֶת זוֹ:
פרק קודםפרק הבא