פסחים 27

פרק 27

א מָאן תַּנָּא לֹא יֵרָאֶה לְךָ. רִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. הָאוֹכֵל חָמֵץ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָה. וְכֵן חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח. הֲרֵי זֶה בְלֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין בּוֹ כָרֵת. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כָּל שֶׁאֵין בּוֹ כָרֵת אֵין בּוֹ בְלֹא תַעֲשֶׂה. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּאִסּוּר שֶׁהוּא אָסוּר. אִיסּוּרוֹ מָהוּ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יּוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. אִיסּוּרוֹ מִדִּבְרֵיהֶן. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. לֹא יֵ‍אָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד. כְּבָר כָּתוּב [לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ]. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד תְּנֵיהוּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד. מַה מְקַיֵים רִבִּי שִׁמְעוֹן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁלֹּא הָיָה פֶסַח בְּמִצְרַיִם אֶלָא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם.
ב לֹא יֵרָאֶה לְךָ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לֹא יֵרָאֶה לְךָ. לְךָ אֵין אַתְּ רוֹאֶה. [אֲבָל] רוֹאֶה אַתְּ לַגָּבוֹהַּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ לַגָּבוֹהַּ. מָאן דְּאָמַר. לְךָ אֵין אַתְּ רוֹאֶה רוֹאֶה אַתְּ לַגָּבוֹהַּ. בְּשֶׁהֶקְדֵּישׁוֹ קוֹדֵם לְבִיעוּרוֹ. מָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ לַגָּבוֹהַּ. כְּשֶׁהֶקְדֵּישׁוֹ לְאַחַר בִּיעוּרוֹ. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא. תִּיפְתָּר בַּקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָיב בַּאֲחֵרָיוּתָן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן.