א <strong><big>הלכה:</big></strong> מְנַיִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לְשׁוֹחְטוֹ לִשְׁמוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא. לוֹמַר. אִם שְׁחָטוֹ לְשֵׁם פֶּסַח הֲרֵי הוּא פֶסַח. וְאִם לָאו אֵינוֹ פֶסַח. שְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו מְנַיִין. וַעָשִׂיתָ [פֶּסַח]. שֶׁיְּהוּ כָל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם פֶּסַח. מֵעתָּה אֲפִילוּ הֶקְטֵר אֵימוֹרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר זֶבַח. מַה זְבִיחָה מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַכַּפָּרָה. יָצָאוּ הֶקְטֵר אֵימוֹרִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה.