א <strong><big>הלכה:</big></strong> כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קוֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה׳ אֱלֹהֶיךָ. אִם שְׁפִיכָה לָמָּה זְרִיקָה. וְאִם זְרִיקָה לָמָּה שְׁפִיכָה. תַּנֵּי. יִשָּׁפֵךְ. לֹא יַטִּיף. יִשָּׁפֵךְ. לֹא יַזֶּה. יִשָּׁפֵךְ. לֹא יִזְרוֹק. וּפִירֵשׁ בַּקַּבָּלָה. כֹּהֲנִים זוֹרְקִין אֵת הַדָּם מִיַּד הָלְוִיִּם. הָכֹּל מוֹדִין בִּשְׁפִיכָה דִי הָכֵין. בְּהַזָּיָיה דִי הָכֵן. [וּמַה] מַפְלִיגִין. בִּזְרִיקָה. רִבִּי מָנָא אָמַר. זְרִיקָה כְעֵין שְׁפִיכָה. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. זְרִיקָה כְעֵין הַזָּיָיה. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַדְיָיא. קִרָיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי חַנַנְיָה. כִּי מֵי נִדָּה לֹא זוֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיָה וגו׳. הָא דִיי לָא קַיָים גַּבָּהּ הַזָּיָיה וְאָתְּ צְוַוח לָהּ זְרִיקָה.