קידושין 2

פרק 2

א בִּשְׁטָר. מָה אִם הַכֶּסֶף שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא הֲרֵי הוּא מַכְנִיס. שְׁטָר שֶׁהוּא מוֹצִיא אֵינוֹ דִין שֶׁיַּכְנִיס. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בַּכֶּסֶף שֶׁהוּא מוֹצִיא לְהֶקְדֵּישׁ יְדֵי פִדְיוֹנוֹ. תֹּאמַר בִּשְׁטָר שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא לְהֶקְדֵּשׁ יְדֵי פִדְיוֹנוֹ. נִשְׁבַּר קַל וָחוֹמֶר וְחָזַרְתָּה לַמִּקְרָא. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. הִקִּישׁ הֲוָויָתָהּ לִיצִיאָתָהּ. מָה יְצִיאָתָהּ בִּשְׁטָר אַף הֲוָיָיתָהּ בִּשְׁטָר.
ב אָמַר רִבִּי יוּדָן. קַל וָחוֹמֶר לְבַת חוֹרִין שֶׁתִּקָּנֶה בַּחֲזָקָה. וְדִין הוּא. מָה אִם שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה נִקְנֵית בַּחֲזָקָה. זוֹ שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּקָּנֶה בַּחֲזָקָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְעָלָהּ. בְּבִיאָה הִיא נִקְנֵית וְאֵינָהּ נִקְנֵית בַּחֲזָקָה. קַל וָחוֹמֶר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁתִּקָּנֶה בְבִיאָה. וְדִין הוּא. וּמָה אִם בַּת חוֹרִין שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בַּחֲזָקָה נִקְנֵית בְּבִיאָה. זוֹ שֶׁהִיא נִקְנֵית בַּחֲזָקָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּקָּנֶה בְּבִיאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָה וגו׳. בַּחֲזָקָה הִיא נִקְנֵית וְאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה. הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁהָאִשָּׁה נִקְנֵית בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים. אוֹ בְכֶסֶף אוֹ בִשְׁטָר אוֹ בְבִיאָה.
ג עַד כְּדוֹן בְּיִשְׂרָאֵל. בַּגּוֹיִם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּתִיב הִנִּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִיא בְעוּלַת בָּעַל. עַל הַבְּעוּלוֹת הֶן חַיָיבִין. וְאֵינָן חַיָיבִין עַל הָאֲרוּסוֹת. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמְרָה. וְהוּא שֶׁנִּתְכַּוֵון לִקְנוֹתָהּ. מִילְּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא נִתְכַּוֵון לִקְנוֹתָהּ. דָּמַר רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זוֹנָה עוֹמֶדֶת בַּחֲלוֹן. בָּאוֹ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ נֶהֱרַג וְהַשֵּׁינִי נֶהֱרַג עַל יָדָיו. וְכִי נִתְכַּוֵּון הָרִאשׁוֹן לִקְנוֹתָהּ.
ד אִישׁ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ. אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַגּוֹיִם שֶׁבָּאוֹ עַל הָעֲרָיוֹת הָאוּמּוֹת שֶׁיִּדּוֹנוּ כְּדִינֵי הָאוּמּוֹת. וְאִם בָּאוֹ עַל עֲרָיוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּדּוֹנוּ אוֹתָם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מִכּוּלָּם אֵין לָךְ אֶלָּא אֲרוּסַת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. שֶׁאִם בָּא עַל אֲרוּסַת יִשְׂרָאֵל חַיָיב. עַל אֲרוּסַת גּוֹיִם פָּטוּר. אִם בָּא עַל אֲרוּסַת יִשְׂרָאֵל חַיָיבִין. בְּמַה הוּא מִתְחַיֵיב. בְּדִינֵיהֶן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. אִין תֵּימַר. בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁנֵי עֵדִים וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה דַיָינִים זוֹ בְהַתְרָיָיה וּבִסְקִילָה. וְאִין תֵּימַר. בְּדִינֵיהֶן. בְּעֵד אֶחָד וּבְדַיָין אֶחָד וְשֶׁלֹּא בְהַתְרָיָיה וּבְסַיָּף.
ה רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי מוֹסִיף בְּחוֹנְקוֹ.<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="46"></i> מִפְּנֵי עַצְמוֹ. מַה טַעַם. כִּי דָם בָּאָדָם.
ו אִין תֵּימַר בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. וְנִתְגַּיֵיר חַיָיב. אִין תֵּימַר בְּדִינֵיהֶם. נִתְגַּיֵיר פָּטוּר. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. בֶּן נֹחַ שֶׁקִּילֵּל אֶת הַשֵּׁם נִתְגַּיֵיר פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה דִינוֹ. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מְנַיִין שֶׁבְּנֵי נֹחַ מוּזְהָרִין עַל עֲרָיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. וְלֹא בְאֶשֶׁת חֲבֵירוֹ. וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ. וְלֹא בְזָכוֹר וְלֹא בִבְהֵמָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ נֶהֱרַג. מַה טַעַם. וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁנֵיהֶן עוֹשִׂין בָּשָׂר אֶחָד.