קידושין 20

פרק 20

א לְאָמָה. לְאָמָה בִּלְבַד. מְלַמֵּד שֶׁהוּא מוֹכְרָהּ לוֹ וּמַתְנֶה עִמּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהוּ עָלֶיהָ יִיעוּדִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא עָשָׂה כְּלוּם. שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָייוֹ בָטֵל. וְלֵית לְרִבִּי מֵאִיר כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָייוֹ בָטֵל. אִית לֵיהּ תְּנַיי אֵיפְשַׁר לוֹ לְקַיְימוֹ בְסוֹפוֹ. וְזֶה אֶיפְשַׁר לוֹ לְקַיְימוֹ בְסוֹפוֹ. וְלֵית לֵיהּ לְרַבָּנִין תְּנַיי אֶיפְשַׁר לְקַיְימוֹ בְסוֹפוֹ. אִית לוֹן תְּנַיי מָמוֹן. וְזֶה תְּנַיי גּוּף הוּא. וְהָא תַנֵּי. נוֹשֵׂא הוּא אָדָם אִשָּׁה וּמַתְנֶה עִמָּהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהֵא לָהּ עָלָיו לֹא שְׁאֵר וְלֹא כְסוּת וְלֹא עוֹנָה. נִיחָא שְׁאֵר וּכְסוּת. וְעוֹנָה לֹא תְנַיי גּוּף הוּא. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. תִּיפְתָּר בִּקְטַנָּה. מַה מְקַיֵים הָדָא תַנָּיָיא לְאָמָה. מוֹכְרָהּ אַלְמָנָה לְכֹהֶן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. מַה מְקַיֵים הָדֵין תַנָּיָיה לְאָמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בְּאַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין. וְהָא תַנֵּי. מוֹכֵר הוּא אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה. לְשִׁפְחוּת וְשׁוֹנֶה. לְאִישׁוּת אַחַר שִׁפְחוּת. אֲבָל לֹא לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. תַּנָּיִין אִינּוּן. מָאן דְּאִית לֵיהּ אַלְמָנָה לְכֹהֶן גָּדוֹל אִית לֵיהּ שִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. מָאן דְּלֵית לֵיהּ אַלְמָנָה לְכֹהֶן גָּדוֹל לֵית לֵיהּ שִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. מַה מְקַיֵים הָדֵין תַנָּיָיא לְאָמָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה נָשׂוּי לָאֲחוֹתָהּ.
ב תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מוֹכְרָהּ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת אַף לֹא שִׁפְחוּת אַחַר שִׁפְחוּת. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּבִגְדוֹ בָהּ. פַּעַם אַחַת הוּא בוֹגֵד בָּהּ וְאֵינוֹ בוֹגֵד בָּהּ פַּעַם שְׁנִיָיה. מַה מְקַיימִין רַבָּנִן טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בְּבִגְדּוֹ בָהּ. מִכֵּיוָן שֶׁפִּירֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ עוֹד אֵין לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת.
ג רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמָה הָעִבְרִיָיה יוֹצְאָה בְנִישּׂוּאִים מִקַּל וָחוֹמֶר. מָה אִם הַסֵּימָנִין שֶׁאֵינָן מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מֵרְשׁוּת הָאָב הֲרֵי הֵן מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן. נִישּׂוּאִין שֶׁהֵן מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת הָאָב אֵינוֹ דִין שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מֵרְשׁוּת הָאָדוֹן. אָמַר לֵיהּ. אֲנִי אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלְּמִשְׁנָה. יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָיה. שֶׁהִיא קוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּסֵּימָנִין. בַּר פְּדָיָיה אָמַר. אָמָה הָעִבְרִיָיה יוֹצְאָה בְּמִיתַת רַבָּהּ. מַה טַעֲמָא. וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן וּכְתִיב וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם. הִקִּישׁ אָמָה עִבְרִיָיה לַנִּרְצָע. מַה הַנִּרְצָע יוֹצֵא בְּמִיתַת רַבּוֹ. אַף אָמָה עִבְרִיָּה יוֹצְאָה בְּמִיתַת רַבָּהּ. וְאַתְיָיא דְּבַר פְּדָיָיה כְּהָדֵין תַּנָּיָיא דְתַנֵּי. עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד אֶת הַבֵּן וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבַּת. אָמָה הָעִבְרִיָה עוֹבֶדֶת אֶת הַבַּת וְאֵינָהּ עוֹבֶדֶת אֶת הַבֵּן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בֵּין עִבְרִיָּה בֵּין עִבְרִי אֵינָן עוֹבְדִין לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת. מַה מְקַיֵים הָדֵין תַּנָּיָיה וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן. פָּתַר לָהּ בְּהַעֲנָק. דְּתַנֵּי. אֵילּוּ שֶׁמַּעֲנִיקִין לָהֶם. הַיּוֹצֵא בַּשָּׁנִים וּבַיּוֹבֵל וְאָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁהִיא קוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּסֵּימָנִין. אֲבָל הַיּוֹצֵא בְּגֵירָעוֹן כֶּסֶף וּבְמִיתַת הָאָדוֹן אֵין מַעֲנִיקִין לָהֶן.