א הָיוּ שְׁנֵיהֶן כֹהֲנִים שְׁנֵיהֶן אַחִים. שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. הָיוּ שְׁלֹשָׁה אַחִין וְקִידְּשׁוּהָ שְׁנַיִם מֵהֶן וָמֵתוּ. הָדָא הִיא דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. אֵשֶׁת מֵת אֶחָד מִתְיַיבֶּמֶת וְלֹא אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים. הָיוּ שְׁנֵי אַחִים וְקִידְּשׁוּהָ שְׁנֵיהֶן וּמֵת אֶחָד מֵהֶן. הַשֵּׁינִי מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בָּהּ. מָה נַפְשֵׁךְ. מַה שֶׁקָּנָה בָהּ קָנָה וְהַשְּׁאָר נָפְלָה לוֹ מֵאֵת אָחִיו. רִבִּי יוּדָן בַּר פָּזִי אָמַר. אָסוּר בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. כָּל יְבָמָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ לִפְנִים צַד הַקָּנוּי שֶׁבָּהּ נִידּוֹן מִשּׁוּם עֶרְוָה וְעֶרְוָה פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. כְּלוּם נָפְלָה לוֹ לֹא מַחְמַת אָחִיו. לְאָחִיו הִיא אֲסוּרָה לוֹ הִיא מוּתֶּרֶת.