א אָמַר רִבִּי לָעְזָר מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלָה עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. מַה טַעַם וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כּוֹרְתִים אֲמָנָה וְכוֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵינוּ וְכֹהֲנֵינוּ. מַה מְקַיֵים רִבִּי לָעְזָר וְאֶת בְּכוֹרוֹת בְּקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ. מִכֵּיוָן שִׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ חַיָיבִין עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁהָיוּ חַיָיבִין עֲלֵיהֶן הֶעֱלָה עֲלֵיהֶן הַמָּקוֹם כְּאִילּוּ מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן.