תענית 14

פרק 14

א רִבִּי בָּא בַּר כֹהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יָסָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לְאָרֵס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אָמַר. אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִילָּה. אֲפִילוּ כֵן לֹא קַיְימָה.
ב (בִּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם) [הֲלָכָה ט׳.] לֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם חֲבֵירִים בְּתִשְׁעָה בְאַב. אֲבָל מֵשִׁיבִין אֶת הָהֶדְיוֹטוֹת בְשָׂפָה רָפָה. לְיָמִים שֶׁבֵּנְתַיִים נִצְרְכָה.
ג יָצָא נִיסָן הַגְּשָׁמִים סִימַן קְלָלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד נִיסָן שֶׁלְתְּקוּפָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָדָא דַתְּ אֲמַר. בְּשְׁלֹּא יָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים מִכְּבָר. אֲבָל אִם יָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים מִכְּבָר סִימָן בְּרָכָה הֵן.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד. מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּיבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּיבָה וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִיבּוּשִׁין. אַחֵינוּ לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם. אֶלָּא וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וּבַקַּבָּלָה מָהוּ אוֹמֵר וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה׳ אֱלֹהֵיכֶם.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד כול׳. אָמַר רִבִּי חִיָיה בָּר בָּא. וְלָמָּה יוֹצְאִין לִרְחוֹבָהּ שֶׁלְעִיר. לוֹמַר. חָשָׁבִינוּ כְּאִילּוּ גוֹלִים לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לְפִי שֶׁנִּתְפַּלְלוּ בְצִינְעָה וְלָא נֶעֱנוּ לְפִיכָךְ יָצְאוּ לַחוּץ וְיִתְפַּרסְמוּ. אָמַר רִבִּי חִיָיה בָּר בָּא. וְלָמָּה מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּיבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלְעִיר. לוֹמַר. כְּלִי אֶחָד שֶׁלְחֶמְדָּה שֶׁהָיָה לָנוּ גָּרְמוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁיִּתְבַּזֶּה. רִבִּי חוּנָה רַבָּה דְצִיפּוֹרִין אָמַר. אֲבוֹתֵינוּ חִיפּוּ אוֹתוֹ זָהָב וְאָנוּ חִיפִּינוּ אוֹתוֹ אֵפֶר. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמַיָּא. וְלָמָּה תוֹקְעִין בִּקְרָנוֹת. לוֹמַר. חָשָׁבִינוּ כְּאִילּוּ גוֹעִים כִּבְהֵמָה לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. וְלָמָּה יוֹצְאִין בֵּין הַקְּבָרוֹת. לוֹמַר. חָשָׁבִינוּ כְּאִילּוּ מֵתִים לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. וְכוּלְּהֹן בָּהּ. אִם מִיתָה אָנוּ חַיָיבִין הֲרֵי מֵתִים. אִם גָּלוּת הֲרֵי גוּלִים. אִם רַעֲבוֹן הֲרֵי רְעֵבִים.
פרק קודםפרק הבא