תענית 2

פרק 2

א רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. אָסוּר לְיָחִיד לְהַזְכִּיר עַד שֶׁיִּזְכּוֹר שָׁלוּחַ צִיבּוּר. רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּשָׁלוּחַ צִיבּוּר הַדָּבָר תָּלוּי. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי חַגַּי. מַה וּפְלִיג. אָמַר לֵיהּ. לֹא. דָּא דְאַת אָמַר. בְּשָׁלוּחַ צִיבּוּר הַדָּבָר תָּלוּי. יָחִיד אִם רָצָה לְהַזְכִּיר מַזְכִּיר. בְּטָל. וְדָא דְּאַתְּ אָמַר. אָסוּר לְיָחִיד לְהַזְכִּיר עַד שֶׁיַּזְכִּיר שָׁלוּחַ צִיבּוּר. בַּגֶּשֶׁם. קָמוּן לִצְלוֹתָא. כְּמִי שֶׁהִזְכִּיר שָׁלוּחַ צִיבּוּר.
ב כְּשֵׁם שֶׁתְּחִיַית הַמֵּתִים חַיִים לְעוֹלָם. כָּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִים לְעוֹלָם. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. יְחַיֵינוּ מִיּוֹמָיִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה׳ כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ.
ג כָּתוּב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. רִבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר. רִבִּי יוֹסֵה וְרַבָּנִין. חַד אָמַר. בֵּין עַל הַטָּל בֵּין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְעַל הַטָּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ. מָאן דְּאָמַר. עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְעַל הַטָּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ. מִן הָדֵין קִרְיָיא. לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. מָאן דְּאָמַר. בֵּין עַל הַטָּל בֵּין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ. אֵיכָן הוּתָּר נִדְרוֹ שֶׁל טָל. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם אֶדִרֶעְיָא. סָבְרִין מֵימַר. נֶדֶר שֶׁהוּתָּר מִכְּלָלוֹ הוּתָּר כּוּלֹּו. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. בִּבְנָהּ שֶׁלְצָרְפִית. וַיִּקְרָא אֶל ה׳ וַיֹּאמַר ה׳ אֱלֹהָיי הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעֹתָה לְהָמִית אֶת בְּנָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. לְאֶחָד שְׁגָּנַב נַרְתֵּיקוֹ שֶׁלְרוֹפֵא. עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא נִפְצָע בְּנוֹ. חָזַר אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ. אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא. רְפָא אֶת בְּנִי. אָמַר לוֹ. לֵךְ וְהַחֲזֵר אֶת הַנַּרְתֵּיק שֶׁכָּל מִינֵי רְפוּאוֹת נְתוּנִין בּוֹ וַאֲנִי מְרַפֵּא אֶת בִּנְךָ. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ. לְךְ וְהַתֵּר נִדְרוֹ שֶׁלְטָל שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִים אֶלָּא בִטְלָלִים. וַאֲנִי מְחַיֶּה בְּנָהּ שֶׁלְצָרְפִית. וּמְנַיִין שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִים אֶלָּא בִטְלָלִים. [שֶׁנֶּאֱמַר] יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵילָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. מָהוּ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם אֶדִרֶעִיָיא. וְאַרְעָא תַפְקִידָהּ תְּפַלֵּט.
פרק קודםפרק הבא