א תַּנֵּי סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה אוֹמֵר לַכֹּהֵן וְלֹא דְמֵי עֵצִים אֲנִי חַיָיב לָךְ טוֹל לָךְ דְּמֵי עֵצֵיךְ. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ וְכִי סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה שֶׁמָּא אֵינָה מְדַמָּעַת אֶת הַכְּרִי. וְעֵצִים מְדַמְּעִין אֶת הַכְּרִי. וְלֹא סוֹפָךְ מִיתְנִינָהּ לְכֹהֵן חוֹרָן וְהוּא נוֹתֵן לוֹ דְמֵי עֵצִים. מַאי כְדוֹן נוֹתֵן לוֹ דְמֵי עֵצִים וְהַשְּׁאָר יַחֲלוֹקוּ. חַד בַּר נַשׁ אַפִּיל שְׂעוֹרִין גַּו חִטִּין. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹדָה בַּר שָׁלוֹם וְאָמַר יִתֵּן לוֹ דְמֵי שְׂעוֹרִין. וְהַשְּׁאָר יַחֲלוֹקוּ.