תרומות 70

פרק 70

א אָמַר רִבִּי חִינְנָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְאִין יִסְבּוֹר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּל מַתְנִיתִין דְּרִבִּי מֵאִיר קְרַיָיא דְּרִבִּי מֵאִיר. וְהָא כְתִיב וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קוֹדֵשׁ בִּשְׁגָגָה וגו׳. אֶלָּא מִיסְבַּר סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שֶׁהַחוֹמֶשׁ קָרְבָּן. וַאֲפִילוּ יִסְבּוֹר חוֹמֶשׁ קָרְבָּן קֶרֶן קָרְבָּן. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם מַתְנִיתִין אָמְרָה שֶׁהַקֶּרֶן קְנָס דְּתַנִּינָן אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה אֶלָּא חוּלִין מְתוּקָּנִין וְהֵן נַעֲשִׂין תְּרוּמָה. אִלּוּ מִמַּה שֶׁאָכַל הָיָה מְשַׁלֵּם יֵאוּת. וְתַנֵּי כֵן אָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה מְשַׁלֵּם חוּלִין טְהוֹרִין וְאִם שִׁילֵּם חוּלִין טְמֵאִין יָצָא. וְלֹא דְמֵי עֵצִים הוּא חַיָיב לוֹ. הָדָא אָמְרָה שֶׁהַקֶּרֶן קְנָס. וּכְמַה דְתֵימַר קֶרֶן קְנָס וְדִכְוָותָהּ חוֹמֶשׁ קְנָס. אֶלָּא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּדַעְתֵּיהּ. כְּמַה דוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר תַּמָּן הַכֹּל הָיוּ בִכְלָל לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֵר. יָצָא זֶה וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו לְחַיְיבוֹ מָמוֹן. וְהָכָא הַכֹּל הָיָה בִכְלָל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קוֹדֶשׁ. יָצָא וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קוֹדֵשׁ בִּשְׁגָגָה לְחַיְיבוֹ מָמוֹן.
ב וְהָתַנֵּי מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי מֵאִיר בְּגוֹנֵב חֶלְבּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁהוּא לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם שֶׁכֵּן הָאוֹכֵל חֶלְבּוֹ לוֹקֶה. וְהָתַנֵּי מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי מֵאִיר בְּגוֹנֵב תְּרוּמַת חֲבֵירוֹ שֶׁהוּא לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם שֶׁכֵּן הָאוֹכֵל תְּרוּמָתוֹ לוֹקֶה. וְהָתַנֵּי מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי מֵאִיר בְּחוֹסֵם פָּרָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁהוּא לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם שֵׁשֶׁת קַבִּין לְפָרָה וְאַרְבָּעַת קַבִּין לַחֲמוֹר שֶׁכֵּן הַחוֹסֵם פָּרָתוֹ לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שֶׁכֵּן בִּמְחוּיָיבֵי מִיתוֹת. גָּנַב תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ וַאֲכָלָהּ לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם מִכָּל מָקוֹם הִפְסִיד מָמוֹן.
ג אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מֵעַתָּה הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ קְטַנָּה<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="38"></i> יִלְקֶה וִישַׁלֵּם. שֶׁכֵּן הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ בוֹגֶרֶת לוֹקֶה. חָזַר רִבִּי מָנַא וְאָמַר תַּמָּן חָל עָלָיו מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין כְּאַחַת. בְּרַם הָכָא מֵהַחֲסִימָה הָרִאשׁוֹנָה נִתְחַיֵיב מַלְקוּת וּמִיכָּן וָאֵילַךְ לְתַשְׁלוּמִין. הָתִיב רִבִּי עֶזְרָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא הַמֵּצִית גְּדִישׁוּ שֶׁל חֲבֵירוֹ בַשַּׁבָּת מִשִּׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה נִתְחַיֵיב מִיתָה מִיכָּן וְהֵילַךְ לְתַשְׁלוּמִין. וְלֵית אַתְּ אָמַר הָכֵין אֶלָּא עַל כָּל שִׁיבּוֹלֶת וְשִׁיבּוֹלֶת יֵשׁ בָּהּ הַתְרָיַית מִיתָה.<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="39"></i> וְאוּף הָכָא עַל כָּל חֲסִימָה יֵשׁ בָּהּ הַתְרָיַית מַכּוֹת (וְהַתְרָיַית תַּשְׁלוּמִין).<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="40"></i> אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן תְּרֵין אֲמוֹרִין חַד אָמַר בְּחוֹסֵם בִּתְרוּמָה בְמוּקְדָּשִׁין. וְחָרָנָה אָמַר בְּחוֹסֵם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. שָׁלִיחַ לוֹקֶה וְהוּא פָטוּר. דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא וְלֹא לִשְׁלוֹחָיו.