רב ור' שמעון בן לקיש כבית שמאי דבית שמאי אומרים בבעל. מה אנן קיימין אם באומרת אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך כל עמא מודיי שהיא עוקרת. אלא כן אנן קיימין באומרת איפשי בנישואין. רבי יוחנן אמר באומרת אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך. רב ורשב"ל תריהון אמרין באומרת אי איפשי בנישואיך אבל בנישואי אחיך רוצה אני. מתניתא פליגא על רבי יוחנן וכולן אם מתו או מיאינו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרות. נתגרשו ולא הימינו. ודכוותה מיאינו הימינו. תני ר' חייה כן אם מיאינו או נתגרשו בחיי הבעל צרותיהן מותרות לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצות ולא מייתבמות. אמר ר' יודן אביו דרבי מתניתא תיפתר שמתו ולא מיאנו דמתניתא כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת. כן מתניתא כל היכולה למאן ולא מיאינה ומתה צרתה חולצת ולא מתייבמת. אמר ר' אבא מרי אפי' תימר בקיימת תיפתר שאין שם יבם אחר אלא אביה. ר' יונה אמר בלבד מן האירוסין. ר' יוסה אמר אף מן הנישואין במחזירה תנינה חזר בו רבי יוסי. אמר ליה ר' פינחס לא כן אלפן רבי מן הנישואין. אמר ליה והיא קבועה גבך כמסמרא. אמר ר' זעורה קומי ר' מנא יאות אמר ר' יוסי עד לא יחזור בה. אלו בתו מן הנישואין בלא איילונית צרתה אסורה מפני שניתוסף לה איילונית צרתה מותרת. אמר ליה איילונית כמי שאינה בעולם. אלו שתי יבמות אחת איילונית ואחת שאינה איילונית ובא היבם וחלץ לה ובא עליה שמא פטר בחברתה כלום.
רב ור' שמעון בן לקיש כבית שמאי דבית שמאי אומרים בבעל. מה אנן קיימין אם באומרת אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך כל עמא מודיי שהיא עוקרת. אלא כן אנן קיימין באומרת איפשי בנישואין. רבי יוחנן אמר באומרת אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך. רב ורשב"ל תריהון אמרין באומרת אי איפשי בנישואיך אבל בנישואי אחיך רוצה אני. מתניתא פליגא על רבי יוחנן וכולן אם מתו או מיאינו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרות. נתגרשו ולא הימינו. ודכוותה מיאינו הימינו. תני ר' חייה כן אם מיאינו או נתגרשו בחיי הבעל צרותיהן מותרות לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצות ולא מייתבמות. אמר ר' יודן אביו דרבי מתניתא תיפתר שמתו ולא מיאנו דמתניתא כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת. כן מתניתא כל היכולה למאן ולא מיאינה ומתה צרתה חולצת ולא מתייבמת. אמר ר' אבא מרי אפי' תימר בקיימת תיפתר שאין שם יבם אחר אלא אביה. ר' יונה אמר בלבד מן האירוסין. ר' יוסה אמר אף מן הנישואין במחזירה תנינה חזר בו רבי יוסי. אמר ליה ר' פינחס לא כן אלפן רבי מן הנישואין. אמר ליה והיא קבועה גבך כמסמרא. אמר ר' זעורה קומי ר' מנא יאות אמר ר' יוסי עד לא יחזור בה. אלו בתו מן הנישואין בלא איילונית צרתה אסורה מפני שניתוסף לה איילונית צרתה מותרת. אמר ליה איילונית כמי שאינה בעולם. אלו שתי יבמות אחת איילונית ואחת שאינה איילונית ובא היבם וחלץ לה ובא עליה שמא פטר בחברתה כלום.
Shulchan Arukh, Even HaEzer
A woman who did not wait 3 full months after she was (last) with her husband and she gave birth and she does not know if the baby is a 9 month baby from the first husband or a 7 month baby from the second husband and the first one was a Cohen and the second was from Israel, this makes a Saffek (doubtful) Cohen. The same would be true for a baby Cohen who was confused with an Israel baby and they grew up, each of these are a Saffek Cohen and we impose on them the strictures of Cohanim and strictures of Israel; They can only marry a woman who is fit to marry a priest and they may not be Metamei from the dead and they can't eat Trumot (priestly tithes) and if he married a divorcee, he must divorce her but he does not get whiplashes for marrying her.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Shulchan Arukh, Even HaEzer
Two Cohanim whos babies got mixed up or the wife of a Cohen who did not wait after her husband (died) 3 months before marrying another Cohen and we don't know if the baby is a 9 month baby from the first husband or a 7 month baby from the second husband, in any case, he is a Cohen and we impose on him the strictures of both fathers; he would be required to be an Onen for all the possible relatives (from both fathers' relatives when they die) and they would be in Onenus for him and he would not be allowed to be Metamei from either of the family members and they would not be allowed to be metamei for him. In which cases do these apply? where the marriage was proper, but if this was through harlotry (or another forbidden relation, but certainly with a Cohen) we silence him from the category of priesthood as we would do if we don't know for certain who is the father (but we are certain that he is a Cohen and not a Halal). What is this case? for example, there are 10 Cohanim out of which one of them and had relations with her (the widow or pnuya); even though he is certainly a priest, such that if he intentionally metameis himself with the dead or marries a divorcee, he would get whiplashes but he would not perform the holy services at the Temple or eat priestly tithings (since he does not know exactly who is his father). [Rama: If she was a penuya (a kosher single girl who is not a harlot by the Torah) who had relations with a Cohen and within 3 months married a different Cohen, the offspring is passul from the priesthood. Although, a Cohen who has carnal relations with a penuya and admits that the child is his son, the child is a Cohen for all things (including Trumot and Avoda) and we are not concerned that perhaps she is giving over her nefesh as a harlot.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Shulchan Arukh, Even HaEzer
A man's wife's daughter and her daughter's daughter and her son's daughter are forbidden to him under Torah law. Specifically his wife's daughter, but the daughter of his anusah [a woman he married after he raped her] is permitted to him after she dies. Rem"a: Even while she is still alive, if he married her under the condition that he cannot divorce her (See the Gemara about marriages regarding an anusah).
