Talmud for Nedarim 1:2
גמרא כתיב (במדבר ל) איש כי ידר. מה ת"ל נדר. אלא מיכן שכינוי נדרים כנדרים. (שם) או השבע מה ת"ל שבועה. אלא מיכן שכינויי שבועות כשבועות. (ויקרא כז) אך כל חרם מה ת"ל יחרים. אלא מיכן שכינויי חרמים כחרמים. (במדבר ו) נדר נזיר. מה ת"ל להזיר. אלא מיכן שכינויי נזירות כנזירות. עד כדון כר' עקיבה דאמר לשונות ריבויין הן. כר' ישמעאל דאמר לשונות כפולין הן והתורה דיברה כדרכה. (בראשית לא) הלוך הלכת (שם) נכסף נכספת (בראשית מ) גונב גונבתי מנלן איש כי ידר נדר לה' או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו לא יחל דברו. מה ת"ל ככל היוצא מפיו יעשה. אלא מיכן שכינויי נדרים כנדרים. וכינויי שבועה כשבועה. ומניין שכינויי נזירות כנזירות נדר נדר. מה נדר שנאמר להלן כינויי שבועה כשבועה אף נדר שנאמר כאן כינוי נזירות כנזירות. מה מקיים ר' עקיבה (במדבר ל) ככל היוצא מפיו יעשה מיכן לנדר שבטל מקצתו בטל כולו. ולית ליה לר' ישמעאל כן כולה מן תמן אית ליה מיכן שכינויי נדרים כנדרים וכינויי שבועות כשבועות. אית ליה מיכן לנדר שבטל מקצתו מבטל כולו. מה מקיים ר' ישמעאל נדר נזיר להזיר. מיכן שאדם קובע עליו נזירות בתוך נזירותו.
We recite [in our mishnah] "...from the time that the kohanim (Aaronide priests) enter to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption)." Rabbi Chiya taught [in Tosefta Berakhot 1:1]: "...from the time that people usually go in to eat their bread on the eve of the Sabbath." And there is a baraita that comments on this: "These opinions are close enough to be equal."