Talmud Jerusalem
Talmud Jerusalem

Talmud for Sanhedrin 11:1

ונחוניין זורק. קרא קדמייתא ואוקדון תנייתא ואוקרון תליתא בעי מבסרתהון. אמרין ליה לית את יכיל דכבר אוקרתנין. קם ר' יצחק וקרא באורייתא אלה מועדי חנניה בן אחי ר' יהושע אמר אלה הם מועדי ה' אמר לון גבן. קם רבי נתן ואשלים כי מבבל תצא תורה ודבר ה' מנהר פקוד. אמרין ליה כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. אמר לון גבן אזל קבל עליהן קמי רבי יהודה בן בתירה לנציבין. א"ל אחריהם אחריהם. א"ל לי נא ידע מה תמן. מה מודע לי דאינון חכמין מחשבה דכוותי. מכיון דלא ידעי מחשבה דכוותיה ישמעון ליה ומכיון דאינון חכמין מחשבה דכוותיה ישמע לון. קם רכב סוסיא הן דמטא מטא והן דלא מטא נהגין בקילקול. כתיב ואל יתר זקני הגולה אמר הקב"ה ביותר הם עלי זקני הגולה. חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל יותר מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ. כתיב החרש והמסגר אלף ואת מר הכן. רבי ברכיה בשם רבי חלבו ורבנן. רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר החדש אלף והמסגר אלף ורבנן אמרי כולהן אלף. רבי ברכיה בשם רבי אילו החבירים ורבנן אמרין אילו הבולבוטין. רבי הושעיה כד הוה מקבל סהדיא בעיני טב הוה אמר לון הוו יודעין כמה עדות יוצא מפיכם כמה שכר בתים יוצא מפיכם. א"ר אבונה ואין כיני אפילו בדיני נפשות. בת שלש שנים ויום אחד בא עליה הרי זה בסקילה נמלכו בית דין לעברו ובא עליה אינו בסקילה. א"ר אבין אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין. סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר בחמשה. מה טעמיה דר' שמעון וסמכו שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן אחד הרי שלשה. מה טעמיה דרבי יהודה וסמכו שנים זקני שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה ובעגלה ערופה מה טעמיה דר' שמעון זקיניך שנים ושפטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה. מה טעמיה דרבי יהודה זקיניך ושופטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שלשה. אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בערופה דלא דריש ויצאו ונראין דברי רבי שמעון בסמיכה דלא דריש וסמכו. אין תימר נראין דברי רבי יהודה בערופה כמו דודרש וסמכו ידרוש ויצאו אשכח תימר ויצאו שנים זקניך שנים ושפטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שבעה. מה מקיים רבי שמעון זקיניך ושפטיך זקיניך שהן שופטיך. תני רבי ליעזר בן יעקב אומר זקיניך זה בית דין הגדול ושפטיך זה מלך וכהן גדול. תני הסמיכות בשלשה לא סמיכה היא סמיכות. תמן קריי למנוייה סמיכותא. א"ר בא בראשונה היה כל אחד ואחד ממנה את תלמידיו כגון רבי יוחנן בן זכיי מינה את רבי ליעזר ואת רבי יהושע ורבי יהושע את רבי עקיבה ורבי עקיבה את רבי מאיר ואת ר"ש. אמר ישב רבי מאיר תחילה

ונחוניין זורק. קרא קדמייתא ואוקדון תנייתא ואוקרון תליתא בעי מבסרתהון. אמרין ליה לית את יכיל דכבר אוקרתנין. קם ר' יצחק וקרא באורייתא אלה מועדי חנניה בן אחי ר' יהושע אמר אלה הם מועדי ה' אמר לון גבן. קם רבי נתן ואשלים כי מבבל תצא תורה ודבר ה' מנהר פקוד. אמרין ליה כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. אמר לון גבן אזל קבל עליהן קמי רבי יהודה בן בתירה לנציבין. א"ל אחריהם אחריהם. א"ל לי נא ידע מה תמן. מה מודע לי דאינון חכמין מחשבה דכוותי. מכיון דלא ידעי מחשבה דכוותיה ישמעון ליה ומכיון דאינון חכמין מחשבה דכוותיה ישמע לון. קם רכב סוסיא הן דמטא מטא והן דלא מטא נהגין בקילקול. כתיב ואל יתר זקני הגולה אמר הקב"ה ביותר הם עלי זקני הגולה. חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל יותר מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ. כתיב החרש והמסגר אלף ואת מר הכן. רבי ברכיה בשם רבי חלבו ורבנן. רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר החדש אלף והמסגר אלף ורבנן אמרי כולהן אלף. רבי ברכיה בשם רבי אילו החבירים ורבנן אמרין אילו הבולבוטין. רבי הושעיה כד הוה מקבל סהדיא בעיני טב הוה אמר לון הוו יודעין כמה עדות יוצא מפיכם כמה שכר בתים יוצא מפיכם. א"ר אבונה ואין כיני אפילו בדיני נפשות. בת שלש שנים ויום אחד בא עליה הרי זה בסקילה נמלכו בית דין לעברו ובא עליה אינו בסקילה. א"ר אבין אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין. סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר בחמשה. מה טעמיה דר' שמעון וסמכו שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן אחד הרי שלשה. מה טעמיה דרבי יהודה וסמכו שנים זקני שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה ובעגלה ערופה מה טעמיה דר' שמעון זקיניך שנים ושפטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה. מה טעמיה דרבי יהודה זקיניך ושופטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שלשה. אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בערופה דלא דריש ויצאו ונראין דברי רבי שמעון בסמיכה דלא דריש וסמכו. אין תימר נראין דברי רבי יהודה בערופה כמו דודרש וסמכו ידרוש ויצאו אשכח תימר ויצאו שנים זקניך שנים ושפטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שבעה. מה מקיים רבי שמעון זקיניך ושפטיך זקיניך שהן שופטיך. תני רבי ליעזר בן יעקב אומר זקיניך זה בית דין הגדול ושפטיך זה מלך וכהן גדול. תני הסמיכות בשלשה לא סמיכה היא סמיכות. תמן קריי למנוייה סמיכותא. א"ר בא בראשונה היה כל אחד ואחד ממנה את תלמידיו כגון רבי יוחנן בן זכיי מינה את רבי ליעזר ואת רבי יהושע ורבי יהושע את רבי עקיבה ורבי עקיבה את רבי מאיר ואת ר"ש. אמר ישב רבי מאיר תחילה

Jerusalem Talmud Berakhot

Rebbi Ismael did formulate: In the Torah there are forbidden matters and permitted matters. There are easy parts and severe parts. But in the words of the Sages all are severe184Since their essential duty is to build “a fence around the Law”, it is in the nature of the institutions of the Sopherim, the men of the Great Assembly headed by Ezra and their successors before the period of the Rabbis, to be more restrictive than the original precepts of the Torah.. You can realize that this is so since we have stated (Mishnah Sanhedrin 11:5): “If he185The Mishnah speaks about the זקן ממרא, the rebellious religious leader, who does not accept the rulings of the supreme court sitting in the Temple court. If he asserts something that goes against the text of the Torah, he is not dangerous and not criminally liable since every child that has learned to read realizes his error. But if he asserts something in contradiction to an authoritative teaching of the oral law asserted by the Synhedrion, then he has committed a capital crime.
In the Babli, the reference is to Mishnah Sanhedrin 10:5. The interpretation of the law is much more restrictive in the Babli than in the Yerushalmi.
says there is no obligation of Tefillin against the words of the Torah he is not criminally liable. If he says that Tefillin have five sections, to add to the words of the Sages, he is guilty.” Rebbi Ḥananiah, the son of Rebbi Ada186A preacher of the fourth generation of Galilean Amoraïm whose name is quoted also as Ḥanina or Ḥinnena. His teacher R. Tanḥum bar Ḥiyya was from Kefar Agin (Umm Junia) South of the Sea of Galilee., in the name of Rebbi Tanḥum the son of Rebbi Ḥiyya: The words of the Sages carry more weight than those of the prophets, since it is written (Micah 2:6): “Do not preach, they preach; Do not preach to those, that shame does not reach you.187Only false prophets will preach to such a generation, whereas the true prophet gets his orders from God not to preach. According to Rashi, טיף means “speak about your visions”, rather than the commonly used “preach”.” And it is written (Micah 2:11) “I shall preach to you for wine and liquor.”188The real inference is from the rest of the verse that is not quoted but assumed to be known to every student: “You shall preach to this people.” It follows that the prophet sometimes is ordered to be silent and sometimes to speak but the sage is ordered to teach at all times. The relation of prophet and scholar can be compared to the case of a king who sent two of his palmatars189The Arukh notes the word but gives no explanation. Mussaphia, in his Notes to Arukh, proposes the impossible Greco-Latin hybrid πόλεμο-- notarius, “secretary of war.” The best explanation seems to be that of A. Kohut, diplomatarius; the first syllable di was interpreted as Aramaic relative pronoun (Hebrew שֶׁ) and, therefore, dropped. Diplomatarius is a late (Byzantine) form of diplomarius, the holder of an imperial diploma, a “doubly folded” imperial order or privilege which gave its holder the right to use the imperial mails for transportation. The two diplomatarii arrive in the province by imperial mail but this does not imply that they are plenipotentiaries (since, sometimes, the privilege of using the mails was given to private citizens.) to a province. About one of them he wrote, if he does not show you my seal and σημαντήθιον190Hebrew word (חוֹתם) “seal” and its Greek equivalent given as parallels., do not believe him. About the other one he wrote, even if he does not show you my seal, believe him without seal and σημαντήθιον. So about a prophet is written (Deut. 13:2) “He gives you a sign or miracle.” But here it is written (Deut. 17:11): “According to the teachings that they will teach you”191The reference is to the tradition attached to v. 9, that obliges one in cases of doubt to go the the Temple and ask “the judge who shall be in those days”. Since it is impossible to ask a judge who does not live in one’s days, this is taken to mean that any chief judge, even if not the most competent one, has the same status as any other living in another time. (Babli Rosh Hashanah 25b, Sifri Devarim 153)..
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Full Chapter