Talmud Jerusalem
Talmud Jerusalem

Talmud for Shabbat 12:1

רבי חנניה בן אחוי דרב הושעיה אמר מתניתין בעמי הארץ. מן מה דתני ר' חייא בחבירין. רבנן דקיסרין אמרין מתניתי' כר' יהודה מן מה דתני ר' חייא כרבנן: לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס למרחץ. התחלת הספר אי זו היא. משיתחיל לגלח. והתני ישב לו לגלח באו ואמרו לו מת אביו הרי זה משלים את ראשו אחד המגלח ואחד המתגלח. לא אתיא משיתעטף בלונטית. התחלת המרחץ אי זו היא. ר' זריקן בשם ר' חנינא אמר משיתיר חגורו. רב אמר משיתיר מנעלו. כהדא רבי יהושע בן לוי הוה יליף שמע פרשתא מן בר בריה בכל ערובת שובא. חד זמן אינשי ועאל מיסחי בההן דימוסין דטובריא. והוה מסתמיך על כתפתי' דרבי חייא בר בא אינהר דלא שמע פרשתיה מן בר בריה וחזר ונפק ליה. מה הוה ר' דרוסי אמר כך הוה. ר' לעזר בי רבי יוסי אומר שליח מנוי הוה. א"ל ר' חייה בר אבא ולא כן אלפן רבי אם התחילו אין מפסיקין. א"ל חייא בני קלה היא בעיניך שכל השומע פרשה מן בן בנו כאלו הוא שומעה מהר סיני. ומה טעמא. (דברים ד׳:ט׳-י׳) והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב. רבי חזקיה ר' ירמיה ר' חייא בשם רבי יוחנן אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה. ואם לאו תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון. מה טעמא והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת עד יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב. גידול אמר כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו. ומה טעמא (תהילים ל״ט:ז׳) אך בצלם יתהלך איש. כתיב (משלי כ׳:ו׳) רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא. רב אדם יקרא איש חסדו זה שאר כל אדם. ואיש אמונים מי ימצא זה רבי זעירא. דמר רבי זעירא לית אנן צריכין חששין לשמועתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחה. אמר רבי זעירא לרבי יסא חכים רבי לבר פדיה דאת אמר שמועתא מן שמיה. א"ל ר' יוחנן אמרן משמו. אמר רבי זעירא לרבי בא בר זבדא חכים רבי לרב דאת אמר שמועתא מן שמי'. א"ל רב אדא בר אהבה אמרן משמו: ולא לבורסקי. איתא חמי בדילין ממי שריחו רע. ואת אמר הכין.

רבי חנניה בן אחוי דרב הושעיה אמר מתניתין בעמי הארץ. מן מה דתני ר' חייא בחבירין. רבנן דקיסרין אמרין מתניתי' כר' יהודה מן מה דתני ר' חייא כרבנן: לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס למרחץ. התחלת הספר אי זו היא. משיתחיל לגלח. והתני ישב לו לגלח באו ואמרו לו מת אביו הרי זה משלים את ראשו אחד המגלח ואחד המתגלח. לא אתיא משיתעטף בלונטית. התחלת המרחץ אי זו היא. ר' זריקן בשם ר' חנינא אמר משיתיר חגורו. רב אמר משיתיר מנעלו. כהדא רבי יהושע בן לוי הוה יליף שמע פרשתא מן בר בריה בכל ערובת שובא. חד זמן אינשי ועאל מיסחי בההן דימוסין דטובריא. והוה מסתמיך על כתפתי' דרבי חייא בר בא אינהר דלא שמע פרשתיה מן בר בריה וחזר ונפק ליה. מה הוה ר' דרוסי אמר כך הוה. ר' לעזר בי רבי יוסי אומר שליח מנוי הוה. א"ל ר' חייה בר אבא ולא כן אלפן רבי אם התחילו אין מפסיקין. א"ל חייא בני קלה היא בעיניך שכל השומע פרשה מן בן בנו כאלו הוא שומעה מהר סיני. ומה טעמא. (דברים ד׳:ט׳-י׳) והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב. רבי חזקיה ר' ירמיה ר' חייא בשם רבי יוחנן אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה. ואם לאו תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון. מה טעמא והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת עד יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב. גידול אמר כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו. ומה טעמא (תהילים ל״ט:ז׳) אך בצלם יתהלך איש. כתיב (משלי כ׳:ו׳) רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא. רב אדם יקרא איש חסדו זה שאר כל אדם. ואיש אמונים מי ימצא זה רבי זעירא. דמר רבי זעירא לית אנן צריכין חששין לשמועתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחה. אמר רבי זעירא לרבי יסא חכים רבי לבר פדיה דאת אמר שמועתא מן שמיה. א"ל ר' יוחנן אמרן משמו. אמר רבי זעירא לרבי בא בר זבדא חכים רבי לרב דאת אמר שמועתא מן שמי'. א"ל רב אדא בר אהבה אמרן משמו: ולא לבורסקי. איתא חמי בדילין ממי שריחו רע. ואת אמר הכין. For they taught: One who died at 50 years of age, died in being karet. One who died at 52, this is the death of Shmuel the prophet

Jerusalem Talmud Gittin

HALAKHAH: “One writes with anything,” etc. 45This paragraph is paralleled in Šabbat 12:5 (13d 1. 29); the readings from there are noted ש.“He shall write46Deut. 24:1: “He shall write her a scroll of divorce and deliver it into her hand.””, not engrave. “He shall write”, not dropping points. “He shall write”, not pouring. “He shall write”, not engrave; some Tannaïm state, he even may engrave. Rav Ḥisda47In the Babli, 20a, this statement of the Babylonian Rav Ḥisda is in the name of the Galilean R. Eleazar. said, he who says not to engrave, if the writing stands out as on a denar. He who says even to engrave, as on a writing tablet48On a wax-covered writing tablet (πίναξ), one writes by engraving. The same is true for writing cuneiform on clay tablets. Therefore, engraving can be called “writing”.. “He shall write”, not dropping points; Rebbi Yudan bar Shalom and Rebbi Mattaniah: One said, if he did not connect the points; the other said, even if he connected the points49Even though one can produce letters that look as if written, they are not written.. “He shall write”, not pouring. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, those Orientals are very sophisticated. If one of them wants to write a secret50Greek μυστήριον “mystery or secret rite”. In the parallel sources the word is more appropriately the adjective μυστηρικός “of or for mysteries”. letter to another, he writes with juice of gall-nuts51This is the meaning of the expression in the Babli, 19a. But the word might also mean “apple juice, fruit juice”, from Greek μῆλον “apple, or other fruit”.. The recipient pours ink without gall over it, which is absorbed at the place of the writing52If the ink is washed off the paper, the writing becomes visible.. If one did that53Is pouring a fluid over a paper to make invisible writing visible an act of writing, which is forbidden on the Sabbath? on the Sabbath, what? There, we have stated54Mishnah Šabbat 12:5.: “Writing on top of writing is not prosecutable.” Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish both said, only if he wrote ink on ink or vermilion on vermilion55In that case, the writing has no visible effect.. But if he wrote ink on vermilion or vermilion on ink, he is guilty. Rebbi Isaac bar Mesharshia in the name of the rabbis from there: He is doubly guilty, once for erasing and once for writing56In the Babli, 19a, this is quoted as the common opinion of R. Joḥanan and R. Simeon ben Laqish..
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Full Chapter