Talmud for Shabbat 7:1
תמן למה הוא חייב. תמן הוא זרק ואחר קיבל. ברם הכא הוא זרק הוא קיבל. ותהא פשיטא ליה שהוא פטור. אילו זרק בימין והוציא וקלט בשמאל שמא אינו חייב מן הדין פיו. ופיו לאו כאחר הוא. וכא שמאלו כאחר הוא. א"ר יודן פשיטא ליה לר' יוחנן שזרק בימין וקלט בשמאל שהוא חייב. ומה צריכה ליה בזורק בימין וקלט בימין. רבנן דקיסרין ר' שמי בשם ר' אחא אפילו זרק בימין וקלט בשמאל צריכה לה חייב. אין תימר פיו. ופיו כיון שאוכלה כאחר הוא. ברם הכא ידו כאחר הוא. ר' מנא בעי מעתה הוציא כגרוגרת בשתי ידיו יהא פטור משום שנים שעשו מלאכה אחת. א"ל ר' חייא בר אדא ודא הוא בעשותה. ולא כן תני יחיד שעשאה חייב. שנים ג' שעשו פטורין. א"ר יוחנן היה עומד בר"ה וקלט גשמים מאויר מחיצות והוציא חייב. רבי בון בר חייה בשם ר' זעירא בחוטף כן הא אם קלט פטור. מה בין נתן לו אחר מה בין נתנו לו שמים. אתייא כר'. דר' עבד אויר מחיצות כממשה. היה עומד בפנים וידו מלאה פירות. פשוטה לחוץ וקדש עליו היום אסור להחזירה. ר' אחא בשם ר' בא כמאן דמר אסור להשתמש באויר עשרה. אית תניי תני מותר. הוין בעיי מימר מאן דמר מותר בשיש שם רוחב ד'. ומאן דמר אסור בשאין שם רוחב ד'. אמר רבי יוסי בי רבי בין זה ובין זה כמאן דמר אסור להשתמש באויר עשרה. מיי כדון מאן דמר אסור למטה מעשרה. ומאן דמר מותר למעלה מעשרה: העני חייב ובעל הבית פטור. רב יהודה בשם שמואל והוא
R. Aha said: It is written (in Gen. xliv. 3): "As soon as the morning was light." The Tori calls the light "morning." R. Ishmael taught: It is written "every morning," so as to give a limit for him who desires to know when the morning commences. R. Yosse bar R. Aboon said: If you think to call night, the time that the sun takes to traverse the heavens (from dawn to radiancy), it would be equivalent to saying that the day and the night do not resemble each other (the night would lengthen out to the morning by this addition; but we are taught that on the first day of the Equinox of Nissan ', and on the first day of the Equinox of Tissri, the day and the night are equal). R. Hoona says: One can accept the usual custom as a term of comparison. Thus, when the king starts to go out, he is said to be out; but when he commences to return, he is not said to be returned, until it is an accomplished fact (it is the same with the sun). In standing up to recite the Prayer ('Amida), the feet must be met. There are two opinions on this subject, viz. that of R. Levi, and that of R. Shimon. The one says: it is to imitate the angels; the other says: it is to imitate the priests. The latter opinion is founded on the verse, " Neither shalt thou go up by steps to mine altar" (Exod. xx. 2); for the priests had to go to the altar by placing the toe beside the heel, and the heel beside the toe (i.e. by taking very little steps). The former opinion is based on the verse, " And their feet were straight feet" (Ezek. i. 7). Now, II. Hanina bar-Andira, in the name of R. Samuel bar-Zootai, says : The angels have no knee-joint, according to (Dan. vii. 16), " I came near unto one of them, that stood (always) by.'" R. Hoona says: If one sees the priests in the Synagogue at the time of their first blessing of the people, one must say: «' Bless the Lord, ye his angels" (Ps. ciii. 20); if at the second benediction: "Bless ye the Lord, all ye his hosts" (Ps. ciii. 21); if at the third benediction: "Bless the Lord, all his works" (Ps. ciii. 22). For the Prayer of Mousaph (additional)