Talmud for Yoma 8:1

בתוך ביתו הוי צורכה להיא דא"ר יוחנן וצורכה להיא דאמר בן בתירה. תני כל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה חוץ מלשכת פלהדרין שהיא דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה א"ר יהודה אף היא גזירה גזרו עליה (שמות יא) בשעריך אית תניי תני פרט לשערי הר הבית והעזרות אית תניי תני לרבות מ"ד פרט ר' יהודה מ"ד לרבות רבנן. יאות א"ר יהודה מה טעמא דרבנן בשעריך וכי בית דירה הן התיב ר' יוסי בי ר' בון והתני בשעריך לרבות שערי המדינה וכי בית דירה הן לא שבהן הן נכנסין לבית דירה והכא שבהן היו נכנסין לבית דירה חולדת המולים חייבת במזוזה חלון שהוא ארבע על ארבע שעבדים יושבים שם ומניפין לרבוניהם חייבין במזוזה לולים אלו על גב אלו חייבין במזוזה הן דו דרס אסקופתה ארעייתא ר' יוסה הוה מצטער דלא חמא לולא דר' איליי דהוה עביד מן דעתון דכל רבנן: ללישכת פלהדרין: אבא שאול היה קורא אותה לשכת בולווטין בראשונה היו קורין אותה לשכת בולווטין ועכשיו הן קוראין אותה לשכת פלהדרין פראידתין מילא עבידה בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים אבל בשני על ידי שהיו נוטלין בדמים וי"א שהיו הורגין זה את זה בכשפים שימשו בו שמונים כהנים וי"א שמונים ואחד וי"א שמונים ושנים וי"א שמונים ושלש וי"א שמונים וארבע וי"א שמונים וחמש ומהן שימשו שמעון הצדיק ארבעים שנה א"ר אחא כתיב (משלי י) יראת ה' תוסיף ימים אילו כהנים ששימשו בבית הראשון ושנות רשעים תקצורנה אילו ששימשו בבנין השני מעשה באחד ששילח בידו בנו שתי מידות של כסף מליאות כסף ומחוקיהן כסף ובא אחד ושילח ביד בנו שתי מידות של זהב מליאות זהב ומחוקיהן זאב אמרו כפה הסיח את המנורה מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדים כו"ם ומגלים עריות ושופכי דמים וכן בשני ר' יוחנן בר תורתא אמר מצאנו שלא חרבה שילה אלא שהיו מבזים את המועדות ומחללין את הקדשים מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי כו"ם ומגלי עריות ושופכין דמים אבל בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד ע"א וגילוי עריות ושפיכות דמים דלמא ר' זעירה ור' יעקב בר אחא ור' אבונה הוון יתבין אמרין ביותר שבראשון נבנה ובשני לא נבנה אמר רבי זעירא דראשונים עשו תשובה והשניים לא עשו תשובה אמר רבי אלעזר הראשונים

Jerusalem Talmud Maaser Sheni

Rebbi Ḥinena understood it from the following²¹Mishnah Yoma 8:3. A person who forgot that it was the Day of Atonement and he ate or drank must bring a sin sacrifice. But if he ate and drank in one forgetting episode he brings only one sacrifice. The argument is weak since the commandment of the Day of Atonement is “to deprive oneself”, and not eating and not drinking are aspects of deprivation.: “If he ate and drank in one forgetting he is guilty only once.” Rebbi Abba Mari understood it from here (Deut. 26:14): “I did not eat from it in my mourning”, but I drank²²From the declaration the farmer makes in the Temple when he brings his Second Tithe to Jerusalem after he gave First Tithe and, if applicable, the tithe of the poor. It seems obvious that the declaration cannot be made if the farmer drank from tithe wine while in deep mourning, which is a desecration as if he had eaten. Therefore, the verse subsumes drinking under eating.?

Ask RabbiBookmarkShareCopy

Jerusalem Talmud Shevuot

Rebbi Abba³⁴In the parallel sources correctly: Abba Mari. understood all this from the following³⁵Mishnah Yoma8:1.: “If he ate and drank in one forgetting he is liable only once.”

Ask RabbiBookmarkShareCopy

Jerusalem Talmud Yoma

Rebbi Ḥinena understood it from the following⁷³Mishnah 3.: [“If he ate and drank in one forgetting he is liable only once.”

Ask RabbiBookmarkShareCopy

Jerusalem Talmud Berakhot

Available for Premium members only

Jerusalem Talmud Shevuot

Available for Premium members only

Full Chapter