Gittin 65

הדא דאת אמרת להוציא ממנו בדין. אבל לקרבן ולשבועה כל עמא מודה עד שתביא שתי שערות ברם כרבנן דהכא. רבי יוסי בעי מעתה אף לעצמו לא יזכה שנאמר (שמות כ״ב:ו׳) איש אל רעהו עד שיהא כרעהו. רבי יוסי בי ר' בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק וירדו לה בשיטת הפעוטות. דתנינן תמן הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. והא תנינן תמן אבל אינו מזכה להן לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו. רבנן דקיסרין אמרין כאן בתינוק שיש בו דעת. כאן בתינוק שאין בו דעת: מצודות חיה ועופות כו'. הדא דאת אמר באילין רברבתא אבל באילין דקיקתא כמאן דאינון בגו בייתיה. העני המנקף בראש הזית מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום. ר' יוסי אומר גזל גמור. הדא דאת אמר בדארעא. אבל הלוקח ביד זכתה לו ידו. אין ממחין ביד עניי גוים לקט שכחה ופיאה מפני דרכי שלום. תני עיר שיש בה גוים וישראל מעמידין גבאי גוים וגבאי ישראל וגובין משל גוים ומשל ישראל ומפרנסין עניי גוים ועניי ישראל ומבקרין חולי גוים וחולי ישראל וקוברין מתי גוים ומתי ישראל ומנחמין אבילי גוים ואבילי ישראל ומכבסין כלי גוים וכלי ישראל מפני דרכי שלום. גירדאי שאל לרבי אימי יום משתה של גוים מהו וסבר מישרי לון מן הדא מפני דרכי שלום. אמר ליה רבי אבא והתני ר' חייה יום משתה של גוים אסור. אמר ר' אימי אילמלא ר' אבא כבר היינו באין להתיר ע"ז שלהן וברוך שהבדילנו מהן:

הדא דאת אמרת להוציא ממנו בדין. אבל לקרבן ולשבועה כל עמא מודה עד שתביא שתי שערות ברם כרבנן דהכא. רבי יוסי בעי מעתה אף לעצמו לא יזכה שנאמר (שמות כ״ב:ו׳) איש אל רעהו עד שיהא כרעהו. רבי יוסי בי ר' בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק וירדו לה בשיטת הפעוטות. דתנינן תמן הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. והא תנינן תמן אבל אינו מזכה להן לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו. רבנן דקיסרין אמרין כאן בתינוק שיש בו דעת. כאן בתינוק שאין בו דעת: מצודות חיה ועופות כו'. הדא דאת אמר באילין רברבתא אבל באילין דקיקתא כמאן דאינון בגו בייתיה. העני המנקף בראש הזית מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום. ר' יוסי אומר גזל גמור. הדא דאת אמר בדארעא. אבל הלוקח ביד זכתה לו ידו. אין ממחין ביד עניי גוים לקט שכחה ופיאה מפני דרכי שלום. תני עיר שיש בה גוים וישראל מעמידין גבאי גוים וגבאי ישראל וגובין משל גוים ומשל ישראל ומפרנסין עניי גוים ועניי ישראל ומבקרין חולי גוים וחולי ישראל וקוברין מתי גוים ומתי ישראל ומנחמין אבילי גוים ואבילי ישראל ומכבסין כלי גוים וכלי ישראל מפני דרכי שלום. גירדאי שאל לרבי אימי יום משתה של גוים מהו וסבר מישרי לון מן הדא מפני דרכי שלום. אמר ליה רבי אבא והתני ר' חייה יום משתה של גוים אסור. אמר ר' אימי אילמלא ר' אבא כבר היינו באין להתיר ע"ז שלהן וברוך שהבדילנו מהן:

משאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית נפה וכברה ריחיים ותנור אבל לא תבור ולא תטחן עמה אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה אבל משתטיל מים לא תגע בה שאין מחזיקין יד עוברי עבירה וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום ומחזיקים ידי גוים בשביעית אבל לא ידי ישראל ושואלים בשלומן מפני דרכי שלום:

Rabbi Nechonia son of the Kanah would pray a short prayer upon his entering the Beit Midrash and upon his leaving it (They) said to him, what is the nature of this prayer? He said to them upon my enterance I pray that an error should not occur due to me and upon my leaving I give thanks for my share:

ר' זעירא בעי קומי רבי מנא מתניתא בסתם. הא בפרושא לא. אמר ליה וסתמו לאו כפירוש היא. אמר ליה אני אומר נפה לספור בה מעות. כברה לכבור בה חול. ריחים לטחון בה סממנין. תנור להטמין בו אונין של פשתן. רבי פינחס בעי במה קנסו במקום שזורעין

Upon entering what does he say? May it be the will before you my God and the God of my forefathers that I will not be particular against my peers and my peers shall not be particular against me; that I will not deem the pure "Impure" and not the impure "Pure," nor permit the prohibitted and prohibit the permitted, and find myself embarrassed in this word and in the World to Come. And upon his exit he would say I am grateful before you Hashem, my God and the God of my forefathers that you placed my portion among the dwellers of the Beit Midrash and Synagogues and did not place my portion among the houses of Tartatyot and Circuses; As I toil and they toil, I act diligently and they act diligently: I toil to merit the Garden of Eden (Heaven) and they toil towards a desolate well...