Gittin 66
ואוכלין או במקום שזורעין ולא אוכלין. מה נפיק מביניהון. ראו אותו לוקח מן הסירקי אין תימר במקום שזורעין ואוכלין ראו אותו לוקח מן הסירקי אסור. ואין תימר במקום שזורעין ולא אוכלין ראו אותו לוקח מן הסירקי מותר. ר' יסוי בי ר' חנינה בעי על כל פירקא איתמר או על הדא הילכתא איתמר. רבנין דקיסרין בשם רבי יהודה בן טיטם מן מה דלא תנינן בגיטין אלא הדא. הילכתא הדא אמרה על הדא הילכתא אתמר. תמן תנינן נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ואין עורכין עמו. ותני עלה לא בוררין ולא טוחנין עמו. והכא הוא אומר אכן. אמר רבי אילא כאן לחולין כאן לתרומה. והתנינן נחתום. אית למימר נחתום בתרומה. חברייא אמרי כאן בלותת כאן בשאינו לותת. מתניתא מסייעא לחבריא אבל משתטיל את המים לא תגע אצלה. רבי חייה ורבי אימי חד אמר חרוש בה טבאות ואנא נסיב לה מינך בתר שמיטתא וחרנה אמר יישר. מאן דאמר חרוש בה טבאות ואנא נסיב לה מינך בתר שמיטתא. מה שואלין בשלומן אישר. ומאן דאמר לגוי יישר. מה שואלין בשלומן של ישראל שלום עליכם. דלמא רבי חיננא בר פפא ור' שמואל בר נחמן עברין על חד מחורשי שביעית. אמר ליה רבי שמואל בר נחמן אישר. אמר ליה ר' חיננא בר פפא לא כן אלפן רבי (תהילים קכט) ולא אמרו העוברים ברכת י"י עליכם שאסור לומר לחורשי שביעית אישר א"ל לקרות אתה יודע לדרוש אין אתה יודע ולא אמרו העוברים אילו עובדי כוכבים ומזלות שהן כלים ועוברים מן העולם לא אמרו לישראל ברכת י"י עליכם. מה ישראל אומרים להן ברכנו אתכם בשם י"י לא דייכם שכל ברכות שבאות לעולם בזכותינו הן באות. ואין אתם אומרים לנו בואו וטלו מן הברכות הללו. ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיונות וגולגליות וארנוניות:
...All the time that Simeon the Righteous was alive, the lot [for the goat of Hashem] always fell on the right, when Simeon the Righteous died, sometimes it would fall to the right, sometimes to the left. All the time that Simeon the Righteous was alive, the western lamp would shine. When Simeon the Righteous died, sometimes it would flicker out, and sometimes it would burn. All the time that Simeon the Righteous was alive, the crimson thread would become white. When Simeon the Righteous died, sometimes it would become white, sometimes it would remain red. All the time that Simeon the Righteous was alive, there was a "sending" blessing on the Showbread and on the double bread, and every one would get their piece, and even if it was an olive-sized piece, there were those who felt satisfied and those who eat and leave. When Simeon the Righteous died, the blessing was suspended from the double bread and the Showbread. There was a story about a priest in Sepphoris, who grabbed his share [of bread] and the share of his fellow, and they called him ‘Son of the Bean,’ to this day, about [people like] him David wrote: "O my God, rescue me out of the hand of the wicked, out of the grasp of the unrighteous and ruthless man" (Ps. 71:4) It has been taught: Forty years before the destruction of the Temple the western light went out, the crimson thread remained crimson, and the lot for the Lord always came up in the left hand. They would close the gates of the Temple by night and get up in the morning and find them wide open. Said [to the Temple] Rabban Yohanan ben Zakkai, “O Temple, why do you frighten us? We know that you will end up destroyed. For it has been said, ‘Open your doors, O Lebanon, that the fire may devour your cedars!’ ” (Zech 11:1).