Gittin 90:1
אמר לה כינסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו קוראה והוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך נתן בידה והיא ישינה ניעורה קוראה והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לך הא גיטיך היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת:
אמר לה כינסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו קוראה והוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך נתן בידה והיא ישינה ניעורה קוראה והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לך הא גיטיך היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת:
אמר רבי יוחנן דר"ש בן אלעזר היא. דרבי שמעון בן אלעזר אומר לעולם אינו גט עד שיאמר לה בשעת מתנה הא גיטיך. כמה הוא קרוב רב אמר ארבע אמות אמר רבי אלאי היורש ארבע אמות רבי אלעזר בשם ר' יוחנן בשם רבי ינאי בפישוט ידים. ותנינן בפישוט ידים רבי בא רבי ירמיה בשם רב בפישוט ידים. מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמר ארבע אמות. והכא הוא אמר אכן. כאן להלכה. כאן למעשה. ותני רבי לעזר אפילו קרוב לזו מלזה ובא הכלב ונטלו אינה מגורשת. שמואל בהדא דרבי לעזר ופליג. המחוור בכולן עד שיתננה לתוך ידה. היה פושט ידים בינו לבינה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן קרוב לה מלו מגורשת. לו מלה אינה מגורשת. מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת. אבא בר רב ירמיה אמר כל הן דתנינן מגורשת ואינה מגורשת מזונות משלו:
אמר רבי יוחנן דר"ש בן אלעזר היא. דרבי שמעון בן אלעזר אומר לעולם אינו גט עד שיאמר לה בשעת מתנה הא גיטיך. כמה הוא קרוב רב אמר ארבע אמות אמר רבי אלאי היורש ארבע אמות רבי אלעזר בשם ר' יוחנן בשם רבי ינאי בפישוט ידים. ותנינן בפישוט ידים רבי בא רבי ירמיה בשם רב בפישוט ידים. מחלפה שיטתיה דרב תמן הוא אמר ארבע אמות. והכא הוא אמר אכן. כאן להלכה. כאן למעשה. ותני רבי לעזר אפילו קרוב לזו מלזה ובא הכלב ונטלו אינה מגורשת. שמואל בהדא דרבי לעזר ופליג. המחוור בכולן עד שיתננה לתוך ידה. היה פושט ידים בינו לבינה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן קרוב לה מלו מגורשת. לו מלה אינה מגורשת. מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת. אבא בר רב ירמיה אמר כל הן דתנינן מגורשת ואינה מגורשת מזונות משלו:
וכן לעניין הקידושין ולעניין החוב אמר לו זרוק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה הלוה קרוב ללוה הלוה חייב מחצה למחצה שניהן יחלוקו היתה עומדת בראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת הוא מלמעלן והיא מלמטן וזרקו לה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת:
The same is true of betrothal, and the same is true of a debt. If one's creditor said to him, "Throw me [the payment of] the debt due to me," and he threw it to him: [if it fell] closer to the lender, the borrower is exempt; closer to the borrower, the borrower is [still] liable; halfway [between the two], they split it. If [a wife] was standing on the roof, and [her husband] threw [a bill of divorce] to her, once it reaches the airspace of the roof, she is divorced. If he is above and she is below and he threw [the bill of divorce down] to her, once it leaves the [airspace] of the roof she is divorced. [At that point,] were it to be erased or burned, she is [still] divorced.
ריש לקיש אמר בשם אבא כהן ברדלא אדם זכה במציאה בתוך ארבע אמות. מה טעמא (דברי הימים א, כב) הנה בעוניי הכינותי לבית ה' זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחושת ולברזל אין משקל כי לרוב היה ועצים ואבנים הכינותי. ועליהם תוסיף. אמר רבי יונה אמר רבי הושעיה בעי מה אנן קיימין אם בתוך ארבע אמות עשיר הוא. ואם חוץ לארבע אמות יש אדם מקדיש דבר
Reish Lakish said in the name of Abba Kohen Bardela: A man acquires a lost object within four cubits. What is the reason? (Chronicles I 22:14) "Now, behold, in my straits I have prepared for the house of the LORD a hundred thousand talents of gold, and a thousand thousand talents of silver; and of brass and iron without weight, for it is in abundance; timber also and stone have I prepared; and thou mayest add thereto." Rabbi Jonah said in the name of Rabbi Hoshaya: A question: How can this be valid [=what case are we dealing with]? If it is within his four cubits, then he is wealthy [not in 'straits']. And if it is outside of his cubits, can a man donate to the temple something