א [תַּנֵּי. כֵּיצַד מִתְוַודֶּה. עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי. וְאוֹמֵר נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה.] וְאוֹמֵר וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. עֲוֹנוֹת אֵילּוּ הַזְּדוֹנוֹת. פִּשְׁעֵיהֶם אֵילּוּ הַמְּרָדִים. חַטֹּאתָם אֵילּוּ הַשְּׁגָגוֹת. מֵאַחַר שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים הוּא חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת. אֶלָּא כָךְ הָיָה מִתְוַדֶּה. אָנָּא הַשֵּׁם. חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי (כול׳) [וּבְנֵי אַהֲרֹן. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ לֵאמֹר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה וגו׳. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.] וְכֵן מָצִינוּ דֶּרֶךְ כָּל הַמִּתְוַדִּים מִתְוַדִּים. דָּוִד אָמַר חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ. שְׁלֹמֹה בְנוֹ אָמַר [חָטָאנוּ] הֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ. דָּנִיאֵל אָמַר חָטָאנוּ עָוִינוּ הִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ. אַף הוּא כָךְ הָיָה מִתְוַדֶּה. חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. מָהוּ שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר. נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה. וְאוֹמֵר וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְרָדִים כְּאִילּוּ הֵן שְׁגָגוֹת לְפָנָיו.